פישר: "בתנאים של שלום נצליח לצמוח בקצב של 6%-7% בשנה"

"הסכמי שלום עם שכנינו יביאו יתרונות כלכליים ברורים. הכוונה היא לא בסחר עם שכנינו, אלא ברמת הבטחון של משקיעים ישראלים, שיהיה להם, כמו גם לזרים, תמריץ גדול יותר להשקיע פה", כך אמר הערב (א') סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל בכנס הרצליה. פישר הוסיף, כי בתנאים של שלום נצליח לצמוח בקצב של 6%-7% בשנה.

עוד מכנס הרצליה

• שטראוס-קאהן: "משבר החוב הציבורי בעולם ייפתר רק בעוד 6 או 7 שנים"
• הרצוג: "להשתחרר ממתן עדיפות מובהקת בשיח התקציבי דווקא לאנשי הביטחון"
  

פישר אמר עוד, כי "אנחנו יוצאים מהמשבר ושואלים אותנו איך ישראל הצליחה לצאת בעלות יחסית קטנה. יש 2 סיבות - התחלנו את המשבר במצב כלכלי מאוד מאוד טוב, במובן שהיינו באיזון תקציבי ב-2007 ובמאזן התשלומים היינו בעודף כבר מאז 2003.

"הבנקים שלנו היו במצב טוב ואם יש הבדל אחד מכריע שתרם ליציאה יחסית מהירה מהמיתון זה שהיתה לנו מערכת פיננסית איתנה וגמישה. הורדנו את הריבית מהר מאוד. בארה"ב ובמדינות בהן היה משבר במערכת הבנקאית זה לא גרם לשינוי בהתנהגות של הבנקים, כי הם לא יכול לתת הלוואות, אך אצלנו כאשר הורדנו את הריבית המשק התחיל להגיב באופן מאוד חיובי ועכשיו אומרים שיש לנו את ה'בעיה' של שוק הנדל"ן, אך אין אצלנו באמת בועה. כמו כן, בהשוואה בינלאומית, משקי הבית בארץ הם לא כ"כ ביחס חוב להכנסה גבוה".

הנגיד ציין את רפורמת וולקר עליה הוכרז בארה"ב. הוא ציין שעלינו להמתין ולראות מה ייעשה שם, אך הבהיר שהוא תומך עקרונית בעקרונות הרפורמה, ושנצטרך ללמוד אותם בישראל.

סטנלי פישר. "הגבנו יחסית מהר לתחילת המשבר" צילום: אורי פורת

הגורם השני ליציאה של המשק מהמשבר, הסביר פישר, היא "שהגבנו יחסית מהר לתחילת המשבר. היה ברור כבר בתחילת 2008 שיהיה מיתון, אם כי לא ידענו כמה עמוק הוא יהיה. כשראינו שיש ייסוף גדול בשקל החלטנו להוסיף יתרות מט"ח וכך היתה לנו השפעה על שער החליפין שהיה עוד גורם חשוב ליציאה יחסית מהירה מהמיתון. גם שם בנק ישראל תרם להתאוששות המשק. האוצר ניהל מדיניות פיסקלית מרחיבה. הגרעון עלה מ-2% לקצת מעל 5%. עם זאת, הקרדיט מגיע למגזר הפרטי ולעובדיו".

פישר אמר עוד, כי "ישראל צריכה להיות זהירה ביציאה מהמדיניות שנקטנו בה במשך המשבר. אסור לנו להוציא את ההרחבה המוניטרית מהר מדי. אנחנו צריכים להגיע לאיזון בין הצורך לא לתת לאינפלציה לעלות יותר מדי מעל יעד יציבות המחירים והצורך לתמוך בהתאוששות וכך אנו מנסים לעשות".

פישר הגדיר מספר צעדים אותם יש לנקוט על-מנת לתמוך בצמיחה של 5% בשנה. הדבר הראשון, לדבריו, הוא ההצטרפות הצפויה ל-OECD. בנוסף, "יש להוריד את גודל הממשלה ביחס לתמ"ג, אם כי עד לאן זו כבר החלטה פוליטית. יש מספר תחומים שדווקא בהם צריך להגדיל את הוצאות הממשלה על-מנת לטפל בפערים בחינוך ורווחה.

"הדבר השלישי הוא התשתית הפיזית - תחבורה, כבישים, רכבות, נמלים וחברות תעופה. יש הרבה עבודה לעשות בתשתיות והממשלה מתמקדת בנושא. יש לנו גם בעיות במשק החשמל ומשק המים ופתרון בעיות אלו הן חיוניות.

"נושא נוסף הוא ההשקעה בהון אנושי. יש להגדיל את תקציב משרד החינוך ולהשקיע בהשכלה גבוהה ובחינוך. זה היתרון שלנו היום וזה היתרון שלנו בעתיד. כמו כן, יש לצמצם הליכי ביורוקרטיה. כולם יודעים את זה והממשלה מנסה לטפל בזה. הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל היא צעד בכיוון הנכון".