השפעת אפקט פישר על השקל נמחקה לחלוטין

האפקט שיצר המהלך המשולב של בנק ישראל והאוצר להרחקת הספקולנטים הזרים משוק מטבע החוץ המקומי הולך ומתפוגג, ובסוף השבוע חזר שערו של השקל פחות או יותר אל נקודת המוצא מלפני כחודשיים וחצי. באמצע ינואר הפתיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, כשהודיע יום אחר יום על הפעלת שני צעדים מינהליים שנועדו לשנות את כללי המשחק בשוק המט"ח: הרחבת חובת הדיווח על עסקאות במט"ח ובמק"מ, והטלת חובת נזילות של 10% על כל עסקת החלף (SWAP) במט"ח המבוצעת על ידי משקיע זר.

התוצאה המיידית של המהלך הכפול של פישר היתה מרשימה - בתוך שלושה ימים זינק שער סל המטבעות מול השקל בשיעור חד של 3%. שבוע לאחר פתיחת המאבק המינהלי של בנק ישראל נגד הספקולנטים הצטרף למערכה גם שר האוצר יובל שטייניץ, שהודיע כי בכוונתו לבטל את הפטור ממס הניתן למשקיעים זרים על רווחים ממק"מ ואג"ח ממשלתיות לטווח קצר.

האפקט המצטבר של מהלכי בנק ישראל והאוצר, לצד תחילת המהומות בתוניסיה ובמצרים, השפיעו על שוק המט"ח ותוך שבוע עלה סל המטבעות בכמעט 3% נוספים. סל המטבעות, או בשמו הרשמי "שער החליפין האפקטיבי", הוא הנתון שאליו מכוון בנק ישראל את מדיניותו בשוק המט"ח, והוא מבטא את שווי השקל מול "סל" דמיוני המורכב מ־28 מטבעות של המדינות העיקריות שאיתן סוחרת ישראל. הסל מחושב כמדד ולכן מבוטא בנקודות.

אולם ככל שחלפו הימים התברר שהתוצאות שהשיגו בנק ישראל והאוצר נבעו בעיקר מהבלבול הזמני שירד על הפעילים בשוק. מאז אותה נקודת שיא בתחילת פברואר הלך שער סל המטבעות ונחלש מול השקל כמעט בהתמדה, וביום שישי הוא הגיע לרמה הגבוהה רק ב־0.7% מרמתו ערב הכרזת הצעדים של בנק ישראל.

בסוף השבוע המשיך גם הדולר את מסעו דרומה, ושערו היציג ירד ב־0.4% נוספים לנקודת שפל חדשה של 3.438 שקלים. שער זה נמוך ב־2.6% משער הדולר לפני תחילת המהלך של בנק ישראל. בניגוד לעשרת הימים הקודמים, שבהם ירד שערו של המטבע האמריקאי בעיקר בשל העלאת הריבית המפתיעה של 0.5% בארץ, הפעם נגרמה הירידה בעקבות התחזקות היורו בעולם, על רקע העלאת הריבית שבוצעה בשבוע שעבר בגוש היורו.