הנגיד מפנים: הרכישות לבדן כבר לא מספיקות

אחרי ההתאוששות הזמנית והמלאכותית שנרשמה בשער הדולר ביום חמישי, חזר בסוף השבוע שערו של המטבע האמריקאי למסעו הממושך דרומה. העלייה קצרת הטווח של הדולר ביום חמישי נבעה מהתחזקותו בעולם ומרכישות גדולות שביצע בנק ישראל, בהיקף של כ־250 מיליון דולר. אולם ביום שישי התהפכה שוב המגמה, והדולר מחק את כל העלייה שרשם ביום הקודם: שערו היציג ירד ביותר מ־0.4%, לנקודת שפל חדשה של 3.416 שקלים.

רמה נמוכה כל כך נרשמה לאחרונה רק לפני כשנתיים וחצי, בשיאו של המשבר הכלכלי. זאת אף שבנק ישראל התערב החודש כמה פעמים במסחר במט"ח ורכש כמות מצטברת של קרוב למיליארד דולר, מהם 200 מיליון דולר שנרכשו על ידיו בסוף מרץ ויירשמו, לכן, בספרי הבנק רק באפריל.

הגירעון שהצטבר במשך 14 שנה הוכפל ב־2010

רכישות המטבע המצטברות של בנק ישראל, ביותר מ־47 מיליארד דולר, גובות מחיר גבוה. בשנת 2010 רשם בנק ישראל את ההפסד השנתי הגדול ביותר ב־56 שנות קיומו: 17.9 מיליארד שקל. רובו המוחלט של ההפסד, כ־17.6 מיליארד שקל, נבע מההתחזקות שנרשמה בשנה שעברה בשער השקל מול סל המטבעות, שהוא למעשה הנתון שאליו מכוון בנק ישראל את מדיניותו בשוק המט"ח. שער סל הטבעות, או בשמו הרשמי "שער החליפין האפקטיבי", מבטא את שווי השקל מול "סל" דמיוני, המורכב מ־28 מטבעות של 38 המדינות העיקריות שאיתן סוחרת ישראל.

הפסד בנק ישראל ב־2010 כתוצאה מניהול יתרות המט"ח היה כה גדול, שכתוצאה ממנו הוכפל הגירעון שנצבר בהונו העצמי של הבנק בכל 14 השנים שקדמו ל־2010, לסכום של כ־34 מיליארד שקל. לאחר ההודעה על הצעדים המינהליים נגד הספקולנטים במט"ח, בסוף ינואר השנה, זינק אמנם שער סל המטבעות כלפי מעלה, ובמקביל הצטמצמו הפסדי הבנק במידה ניכרת, אולם מאז שב שער הסל וירד, ובסוף השבוע הוא חזר לרמתו בסוף 2010.

כתוצאה מכך דומים כיום הפסדיו של בנק ישראל לסכום שעליו דיווח לפני חודש וחצי.

ערימות הדולרים שאגר בנק ישראל מאז 2008 הפכו את ישראל למעצמת יתרות מט"ח, אפילו בקנה מידה עולמי. הקצב שבו גדלו היתרות ושאלת היקפן הרצוי יצרו מעין רשומון בתוך הבנק.

לאנשי בנק ישראל לא ברור אם ישראל חריגה או ממוצעת

בדו"ח השנתי של הבנק ל־2010, ערכה חטיבת המחקר השוואה בינלאומית של השינוי ביתרות המט"ח מאז הוחל בהעלאת הריבית, לפני כשנה וחצי. מסקנת כלכלני החטיבה היא כי מבין 14 המדינות שהעלו את הריבית בתקופה זאת ניצבת ישראל במקום השני, אחרי תאילנד, בעלייה בהיקף היתרות במונחי תוצר. עוד מציינים החוקרים, כי העלייה ביתרות המט"ח בישראל היתה גדולה יחסית גם בבחינת השינויים ביתרות הממוצעות מדי חודש, וביחס בין הגדלת היתרות לבין השינוי בריבית.

לעומת זאת, בדו"ח השנתי של חטיבת השווקים, שפורסם יום קודם לדו"ח חטיבת המחקר, נכתב כי במקביל להגדלת יתרות המט"ח של ישראל ב־143% ב־2008–2010, הגדילו גם רוב מדינות ה־OECD את יתרות מטבע החוץ שלהן בשיעורים ניכרים, חלקן אף בשיעורים גדולים מאלה של ישראל.

בינתיים נכנסת יכולתו של בנק ישראל להגיב לאירועים בשוק המט"ח למצב המתנה ממושך למדי. את סוף השבוע העביר הנגיד סטנלי פישר בוושינגטון, שבה השתתף במפגשי האביב השנתיים של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. השבוע הקרוב יעמוד בסימן חג הפסח וחול המועד, שהפעילות בהם דלילה ביותר, אבל לאחר שיסתיימו ימי החג יהיה על פישר לשלוף מארסנל הכלים שלו משהו יותר רציני מהמשך רכישות הדולרים, שגם בבנק ישראל הבינו מזמן שהן כבר אינן מספקות את הסחורה. הסיבוב הבא בין פישר לבין הספקולנטים במט"ח צפוי להיות מעניין.

בתוך כך הזהיר פישר בכנס בוושינגטון ביום חמישי האחרון, כי "צמיחה נמוכה בארה"ב והגירעון הגדול במדינה עלולים לשנות את פני העולם הפיננסי. ארה"ב היא מדינה חיונית בשווקים הפיננסיים ולכן יש מקום לדאגה". לגבי המשבר באירופה אמר פישר: "נראה שהיורו ישרוד. מעט מאוד מדינות שוקלות לעזוב את האיחוד האירופי".