ממשלת טרכטנברג הראשונה
צוות הטכנוקרטים של נתניהו נבחר כדי לעצב מחדש את המדיניות הכלכלית־חברתית, לא פחות. הבעיה היא שבסוף יגיע שוב תורם של הפוליטיקאים
1. "זהו אירוע מרגש, זהו גם אחד הימים הקשים ביותר בלוח השנה העברי. אך מעבר לחורבן, הוא מסמל גם התחלה חדשה לעם היהודי. אני מקווה שתחילת עבודת הצוות ביום הזה תסמל פתיחה חדשה לעתיד טוב יותר. יש בגל המחאה הזה הבעת כמיהה למשהו ממשי שנקרא צדק חברתי. השינוי תלוי ביכולת ההקשבה שלנו, וביכולת לתרגם את רחשי הציבור לשפת ההבנה המקצועית ולשפת העשייה המדינית. זה לא דבר קל, אך אנחנו נעשה את זה. אני נפעם מההזדמנות הנדירה לחולל שינוי לטובה במדינה היקרה שלנו ואין לנו ברירה אלא להצליח במשימה. הוועדה הזו שונה מוועדות אחרות נוכח הצורך ברגישות חברתית. אתם, חברי הצוות, ניחנתם בשילוב בין מקצועיות ורגישות חברתית".
אם הנאום הזה היה יוצא מפיו של ראש הממשלה בערב השבעת ממשלתו החדשה, משהו היה מסתדר בדברים האלה. אבל את הנאום המרגש הזה לא נשא נתניהו בתחילת ממשלתו הראשונה, או בשנייה. את הדברים האלהאמר אתמול פרופ' מנואל טרכטנברג, עם תחילת עבודת "צוות רוטשילד" שמונה בידי ראש הממשלה בתחילת השבוע. ברוכים הבאים לטכנוקרטיה.
2. מהי טכנוקרטיה, בעצם? על פי הלקסיקון הכלכלי בעריכת איתן אבניאון, מדובר ב"תיאוריה כלכלית מדינית שאומרת שיש למסור את השלטון והפיקוח על המקורות הכלכליים למדענים ולמהנדסים, משום שרק להם הכישורים והאמצעים לנהל את החברה התעשייתית המודרנית".
על פי הגדרה נוספת, של החוקר ז'אן מיינו, טכנוקרטיה היא מצב שבו "השלטון האמיתי עבר מן הנציגים הנבחרים לידי המומחים הטכנאים ואז מתחיל סוג חדש של שלטון שהוא לא דמוקרטיה ולא בירוקרטיה אלא טכנוקרטיה!". לפי אותה הגדרה, "שלטונם של הטכנוקרטים מזוהה עם עליית מעמדו של התכנון הכלכלי, החשיבה האסטרטגית בסוגיות מדיניות והתפשטות המדעים והמחקר".
אמנם, רוב הסוציולוגים והחוקרים סבורים כי מעמדם של המומחים בחברות המפותחות והתעשייתיות עלה, ואולם הם מפקפקים בטענה שהסדר הפוליטי יכול להיות מוחלף על ידי "שלטון טכנאים". אף שספק זה מוצדק, די להביט בצוות רוטשילד של טרכטנברג, על 14 חבריו, כדי להבין שהוקמה לה כאן ממשלה חדשה, טכנוקרטיה מקומית, שמטרתה לעצב מחדש את המדיניות הכלכלית־חברתית של ישראל, לא פחות. כדאי לרשום את התאריך ביומנים. אולי בעתיד יחגגו את היום הזה.
3. ובעצם, מה רע? מה רע שראש הממשלה מודה שהשיטה הנוכחית כשלה? שהדמוקרטיה הישראלית לא מתפקדת, שצריך להחליף את נבחרת השרים המנופחת בנבחרת (מנופחת גם היא) של פקידים, אנשי מקצוע. מה רע? אפשר
לחשוב על כמה מינוסים מיידיים - לא מדובר בנבחרי ציבור שאמורים להיות מחויבים לעם - אבל בצדם ישנה גם תועלת. יישבו נא השרים בצד, ממילא מה שמעניין אותם הוא רק הכיסא, וייתנו לפקידים לעבוד.
אלא שהבעיה היא בכלל לא שם. הבעיה היא שהשיטה החדשה היא רק מראית עין. מאחוריה, מצדדיה, נשארה המעטפת הישנה. בסופם של דיונים קדחתניים, אחרי שכל הטיוטות יתגבשו לכדי המלצות סופיות, יגיע שוב תורם של הפוליטיקאים. ובצורת המשטר הישראלית הנוכחית - שמבוססת על דמוקרטיה קואליציונית - אין כל סיכוי לשינוי אמיתי. תמיד יהיה בסוף את מסחר הסוסים במסדרונות, באישון לילה, רגע לפני שצריך לסגור. הסחטנות תחגוג, הטכנוקרטיה תשב בצד ותתמה מדוע חשבה בכלל שיש לה סיכוי לעבוד.
