הכלכלה הפלסטינית: מחיר הכיבוש

הרשות הפלסטינית פתחה בסוף השבוע שעבר במערכה נגד מה שמוגדר אצלה "הניצול הישראלי של הכלכלה הפלסטינית".

בסקר מפורט של משרד הכלכלה הפלסטינית מוצג המחיר שמשלמים הפלסטינים מאז 1967 בגין הכיבוש הישראלי. ב־2010, למשל, נאמדו הנזק וההפסדים ב־7 מיליארד דולר, כתוצאה משליטת

על רקע התחזית של קיפאון מדיני תתחיל לפעול ועדה מיוחדת של כלכלנים פלסטינים שתחפש דרכים להתמודדות כלכלית עם ישראל. "לפעולה הכלכלית חשיבות עליונה במאמץ להשיג עצמאות לאומית", אמר ביום שישי שעבר ד"ר מוחמד מוסטפה, יועצו של יו"ר הרשות אבו מאזן וראש מרכז ההשקעות הפלסטיני. לפי הסקר, אם הפלסטינים לא היו נאלצים לשלם את מחיר הכיבוש הישראלי היה ביכולתם לפתח כלכלה יציבה ולא היו נזקקים לתרומות.

מצור, מים במשורה ואיסורי יבוא

הנזק הכלכלי החמור ביותר שנגרם לפלסטינים, לפי הסקר, נובע מהמצור על עזה ששיתק את כל הכלכלה ברצועה; מהגבלות על שימוש במים שמונעות פיתוח חקלאי בגדה בכלל ובבקעת הירדן בפרט; ומהגבלות הסחר שמטילה ישראל. הסקר מפרט את ההגבלות על יבוא פלסטיני של סחורות שלהן "שימוש כפול". מדובר ברשימה של 56 פריטים שעיקרם כימיקלים שאפשר להשתמש בהם לייצור חומרי נפץ. האיסור על הפלסטינים לייבאם פוגע במפעלי אלומיניום, קוסמטיקה, חומרי אריזה, צבעים ודשנים. מוגבל גם יבוא מחרטות, מכשירי ניווט וציוד לטלקומוניקציה.

הכלכלנים הפלסטינים ערכו, לדוגמה, חישובים מפורטים של המחיר שהם משלמים בגלל הגבלות התנועה של הממשל הישראלי. אחת מהגבלות אלה היא המתנה ממושכת במחסומים המייקרת את ההובלות. החישובים כוללים ניתוח מעניין של המחיר שמשלמים הפלסטינים משום שהם נאלצים להשתמש בדרכים עוקפות. מכיוון שאסור לתנועה הפלסטינית לעבור, למשל, מצפון הגדה לדרומה דרך מזרח ירושלים, הם נאלצים לנסוע מזרחה למישור אדומים ומשם לעלות לבית לחם. הדבר מאריך במידה ניכרת את זמן הנסיעה, וגורם להוצאות דלק גבוהות ולבלאי גבוה יותר של מנועי כלי הרכב, הצמיגים וסוללות החשמל. זה גם גורם לעלייה במחירי הביטוח וברישוי כלי הרכב.

"ניצול קולוניאלי"

הניצול הישראלי אינו קשור תמיד לביטחון. ישראל, לפי הסקר, מנהלת מדיניות של ניצול קולוניאלי של השטחים הפלסטיניים ושל אוצרות הטבע שבהם. הקרקע, למשל - 60% משטח הגדה (שטח C) נמצאים בשליטה ישראלית ואסור לפלסטינים לבנות בהם; ים המלח - רבע משטחו שייך לגדה אולם לפלסטינים אין גישה אליו ואל המינרלים שלו; ומשאבי האבן - שמחצבות ישראליות חוצבות אותם בהרי יהודה ושומרון.

לדעת כותבי הסקר, הפלסטינים משלמים מחיר כבד גם מפני שאין להם שליטה בגבולות ואין באפשרותם לגבות מכס ומסים. ומאחר שהמשק הפלסטיני נשאר נחשל, שיעור המסים הנגבים בו הוא נמוך יחסית.

ישראל תדחה, כמובן, את הטענות הפלסטיניות. זאת, בעיקר מפני שמ־1967 לא ראו ממשלות ישראל את השטחים הפלסטיניים כשטחים כבושים, אלא כנתונים במחלוקת וכפופים למשא ומתן.