גם בגדה לא יכולים להתחרות בסין

במפעל הטקסטיל של טארק אל־סוס בבית ג'אלה עבדו עד לפני שנים אחדות כ־100 פועלים. היום נותרו בקושי 17, וגם הם לא קבועים. עשורים אחדים לאחר שקיעת ענף הטקסטיל הישראלי עם מעבר הייצור לגדה ולעזה, התחרות מול סין פגעה פגיעה אנושה בענף הטקסטיל הפלסטיני. על רקע זה קל להסביר את אווירת הנכאים ששררה בכינוס שערך לפני כמה ימים מרכז פרס לשלום בלשכת המסחר של תל אביב. המארחים הישראלים, כמו גם האורחים הפלסטינים, התלוננו שמדובר בתעשייה דועכת. תעשייה עתירת ידיים עובדות שימי הפאר הרחק מאחוריה.

תעשיית הטקסטיל עברה מעיירות הפיתוח לגדה

דני קטריבס, ראש אגף לסחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, הראה נתונים על שקיעתה של תעשיית הטקסטיל הישראלית. ואילו אל־סוס, המכהן כראש איגוד יצרני הטקסטיל הפלסטיני, הציג את מחיר הגלובליזציה שמשלמת כיום תעשיית הטקסטיל הפלסטינית.

התמונה שהציג קטריבס מוכרת: פעם היה מדובר בענף שהוביל את התעשייה הישראלית, שפרנס את המרכז והפריפריה ושעמד במרכז חייהן של עיירות הפיתוח. אחרי 1967 עברו תעשיות הטקסטיל והנעליים מישראל לשטחי הגדה ועזה. אלפי מפעלים פלסטיניים, רובם משפחתיים, קנו את אמצעי הייצור של תעשיית עיירות הפיתוח בישראל, והעבירו הכל לשטחים הפלסטיניים. לאחר הסכמי שלום עם מצרים וירדן, עבר חלק נוסף מהייצור הישראלי למדינות השכנות. "מכל עשרות אלפי עובדי הטקסטיל הישראלים, נותרו בענף כיום רק 11 אלף", אמר קטריבס.

התעשיינים הפלסטינים מתארים תמונה קשה אף יותר. פעם עבדו באלפי מפעלי ההלבשה וההנעלה הפלסטיניים יותר מ־100 אלף פועלים. "היקף העבודה והייצור שלנו היה יותר משליש מכל התעשייה הפלסטינית", אמר בכינוס מג'די זרייאר מחברון. היום נותרו בענפים הללו בגדה המערבית פחות מ־20 אלף עובדים.

מפעל טקסטיל. פחות מ־20 אלף עובדים בענף בגדה המערבית צילום: אלעד גרשגורן

חומר הגלם בחברון יקר יותר מנעל מוכנה מסין

המכה על המפעלים הפלסטיניים ניחתה עם המעבר ליבוא מסין. אחרי שרוב התעשייה עתירת הפועלים עזבה את ישראל, קברניטי הכלכלה הישראלית הורידו את המכס על היבוא מסין. כיוון שלישראל ולשטחים הפלסטיניים יש מעטפת מכס משותפת, מי שחטפו את המכה היו הפלסטינים. ככל ששכר העבודה אצלם היה נמוך, לא היה להם סיכוי להתחרות עם התוצרת הסינית הזולה. יצרן נעליים מחברון אמר לי שרק חומר הגלם לייצר נעל בחברון, עולה יותר מנעל מוגמרת מסין.

אבל לא הכל שחור. לאחרונה חלה התייקרות מסוימת של התוצרת הסינית וגם עלויות ההובלה ממרחקים גדלו עם עליית מחירי הדלק. בעלי המפעלים הפלסטינים שהתארחו בתל אביב חושבים שיש להם ידע ויכולת לספק סחורה באיכות גבוהה יותר מזו הסינית - כך שיש להם עוד עתיד.