מי שלא ירוויחו מהפריצה הטכנולוגית
תעשיית ההייטק הפלסטינית לא ערוכה לממש את הפוטנציאל שבפריחה הטכנולוגית בעולם הערבי
שמו של הפורטל הערבי "מכתוב" מוכר היטב במרכזי תעשיית ההייטק הפלסטינית ברמאללה. שני יזמים ירדנים ממשפחות ממוצא פלסטיני מכרו את מכתוב לפני שנתיים לענקית החיפוש יאהו ב־150 מיליון דולר. פורטל מכתוב הוא הגדול ביותר בעולם הערבי, יש לו כ־17 מיליון גולשים מדי חודש, והוא כולל חדשות, מחשוב, טלקום וטכנולוגיות. ברמאללה, יש שמשווים את האפקט שיצרה העסקה לאפקט שיצרו בשנות התשעים בישראל עסקאות מיראביליס וצ'ק פוינט. רבים אף תולים את נהיית הצעירים הפלסטינים ללימודי מקצועות המחשב בסיפור ההצלחה הזה.
מספר הגולשים הערבים הוכפל בתוך שנתיים
עסקת מכתוב היתה עד כה האקזיט הרציני היחיד של כל תעשיית ההייטק הערבי, אך הפוטנציאל להתפתחות בתחום הוא אדיר. מספר המתחברים לאינטרנט בעולם הערבי הולך וגדל במהירות מסחררת. גורם בכיר בתעשיית ההייטק הפלסטינית מעריך כי מתוך אוכלוסייה של יותר מ־300 מיליון איש בעולם הערבי, ב־2009 כ־35 מיליון מתוכם גלשו באינטרנט. ב־2010, כאשר נחתמה עסקת מכתוב, נמסר על כ־70 מיליון גולשים, והיום מדברים על כ־140 מיליון גולשים. האחוז אצל הפלסטינים גבוה במיוחד, בין היתר בגלל הגבלות התנועה. בחודשים האחרונים מתגלה עוד שלפוליטיקאים הערבים בישראל, וכן למנהיגים הפלסטינים סלאם פיאד וג'יבריל רג'וב וללשכת היו"ר אבו־מאזן, יש פייסבוק.
לדברי אותו גורם, אם בעולם המערבי יש אתר אינטרנט אחד על כל עשרה משתמשי מחשב, הרי שבמדינות ערב יש אתר אחד רק על כל 280 משתמשים. כלומר, הערבים צריכים לבנות עוד יותר מ־6 מיליון אתרים כדי להגיע לרמה המערבית. גם מבחינה תוכנית ומבחינת פרסום ושיווק, קיים לעת עתה פער גדול.
משרדי חברת הייטק ברמאללה. צעירים רבים לא מוצאים עבודה בתחום צילום: גיא חצרוני בירדן משקיעים בתעשייה הטכנולוגית
הממשל הירדני זיהה את הפוטנציאל האדיר הזה, ומנסה למשוך את התעשייה הטכנולוגית. בירדן משקיעים בפיתוח ההון האנושי, מקימים מרכזי פיתוח רבים ואין זה מקרה שקרן ההשקעות הגדולה אל־אבראג' מדובאי, המרבה להשקיע בטכנולוגיה עילית, ערכה לפני כמה שבועות כנס חשוב דווקא בעמאן.
תעשיית ההייטק הפלסטינית, לעומת זאת, מתקשה לחדור לשוק העולמי וכנראה שתפספס את ההזדמנות שמספקת הפריחה הטכנולוגית בעולם הערבי. כיום, ל־2,000 הצעירים הפלסטינים שמסיימים את לימודיהם מדי שנה אין הרבה סיכויים למצוא עבודה בגדה או בעזה. חלקם משתלב אמנם בעבודה בבתי התוכנה ברמאללה, אחרים יוצאים לירדן, למדינות המפרץ או מעבר לים, אך רבים נשארים מובטלים.



