הכלכלה הפלסטינית: הדילמה של מורסי
בין החשש מלשאת באחריות על עזה ללחצים מצד חמאס, מורסי יעדיף לשמר את סטטוס־קוו ההברחות
08:0820.08.12
בעקבות הפיגוע בגבול מצרים לפני כשבועיים הרסו המצרים חלק ממנהרות ההברחה לעזה, והשביתו את כל המנהרות כליל למשך יומיים לפחות. חמאס, המרוויח העיקרי מכלכלת המנהרות, שיתף פעולה עם הממשל המצרי והורה גם הוא על סגירתן. והנה, לדברי גורמים בעזה, המנהרות חזרו לפעול כבר לפני כמה ימים, גם אם במתכונת מצומצמת.
ממשלת חמאס אמנם שיתפה פעולה עם השלטון המצרי אולם היא לא ויתרה על דרישתה מהמצרים לפתוח את מעבר רפיח לתנועה חופשית של סחורות ואנשים, כך שלא יהיה צורך בהפעלת המנהרות. השאלה המכרעת היא מה יעשה כעת נשיא מצרים מוחמד מורסי, שהפקיע מידי הצבא את הפיקוח המלא על הטיפול בשאלת עזה.
נשיא מצרים, מוחמד מורסי צילום: אי פי אי
לא ירצה להצטייר כממשיכו של מובארק
ממשלת חמאס מרוויחה מהמכס שהיא גובה על הסחורות שעוברות במנהרות, אולם אם ייפתח מעבר רפיח, היא תוכל להמשיך ולגבות את המכס, ולקיים פיקוח גלוי על מעבר הסחורות. מנגד, מי שמפסידות מהמנהרות הן הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל. הרשות כיוון שהיא לא גובה את המכס שמגיע לה, וישראל, שכן במנהרות עובר כל מה שאינה רוצה שייכנס לעזה, כמו חומרי בניין ואמצעי לחימה.
ישראל והרשות דורשות ממורסי לסגור את המנהרות ולא לפתוח את רפיח למעבר סחורות. אין סיכוי שהוא יעשה זאת, כיוון שאז יצטייר כממשיכו של הנשיא מובארק, שנחשב כמשתף פעולה עם ישראל במצור על עזה.
מורסי יכול להיענות לדרישות חמאס ולפתוח את רפיח למעבר מסחרי. אולם בכך הוא ייקח סיכון גדול.
לא יסתכן בניתוק עזה מהממשלה ברמאללה
אם מורסי יחליט לפתוח את מעבר רפיח למעבר מסחרי, תהיה זו הפרה בוטה של הסכמי הסחר של הרשות הפלסטינית עם ישראל, והפרת הסכם המעברים עם מצרים. לישראל לא תהיה אז ברירה אלא לסגור את מעבר כרם שלום המשמש להעברת סחורות בין ישראל לעזה. כך, עזה תהפוך באחת לבעיה באחריותה המלאה של מצרים, ולא של ישראל, וייווצר גם איום ברור לנתק מלא בין הממשלה ברמאללה ובין הממשלה בעזה.
מה שמאפשר את קיומה הכלכלי של עזה, היא העובדה שהממשלה ברמאללה משלמת משכורות ל־70 אלף עובדי מדינה בעזה, בעיקר בשירותי חינוך ובריאות, ומכסה את הוצאות השירותים הללו. כך שנתק בין רמאללה לעזה יהפוך את הרצועה לנטל כלכלי ופוליטי על צווארה של מצרים. מורסי וממשלתו החדשה לא צריכים את הצרה הזאת.
לשלטון החדש בקהיר אין בעצם הרבה ברירות אלא לשמור על הסטטוס־קוו שנוצר בגבול רפיח בשנים האחרונות. כלומר, מהצד הרשמי לשמור לכאורה על ההסכמים עם ישראל - ומהצד השני לאפשר את ההברחות במנהרות. סביר שהמצרים יוסיפו לכך פיקוח ביטחוני הדוק יותר על המנהרות, למניעת טרור בסיני.
