"הרעה במצב הביטחוני מפיחתה את תיירות העסקים ב-1.8% בלבד"
סקירה תקפותית של בנק ישראל שבחנה את השפעות המצב הביטחוני על התיירות הנכנסת בשנים 2010-2000 מראה כי ההשפעה על התיירים שהגיעו לצורכי עסקים הייתה קטנה יותר מאשר על תיירי הצליינות והנופש
הביקוש של התיירים לביקורים בישראל תלוי במידה ניכרת במצב הביטחוני, וכניסות התיירים מגיבות באופן מיידי, ובחומרה, להרעת המצב הביטחוני בארץ ובאזור. דוגמה בולטת לכך הייתה בתקופת האינתיפאדה השנייה במחצית הראשונה של העשור הקודם, שבמהלכה מספרן של כניסות התיירים ירד דרמטית. יחד עם זאת, התיירים אינם עשויים מקשה אחת, ומטרות ביקוריהם שונות (צליינות, חופשה, עסקים ועוד) וגם המצב הביטחוני משפיע על הביקושים לתיירות באופן שונה. כך קובע בנק ישראל בפרק מיוחד המוקדש להשפעת הטרור על התיירות לישראל בשנים 2010-2000, מתוך הסקירה התקופתית של "ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים" שתפורסם בתקופה הקרובה.
- הנגידה: "אנחנו עוד רחוקים מהמצב שקדם למשבר הכלכלי"
- בנק ישראל: האינפלציה הצפויה צנחה לשפל חדש של 1.3%
- הבלימה במשק הגיעה: התוצר העסקי קפוא והצריכה מתכווצת
כדי למדוד את השפעת הטרור על כניסות התיירים לארץ, הגדירו מחברי הסקירה מדד לאי יציבות ביטחונית, שנחלק ל-100 דרגות. הבדיקה שערכו העלתה כי כל שינוי לרעה של דרגה אחת במדד זה הקטינה את מספר כלל התיירים שהגיעו לארץ ב-2.2%.
נמל התעופה בן גוריון (ארכיון) צילום: יסמין גיל
בחינת התפלגות ההשפעה על קבוצות התיירים השונות הראתה כי ההשפעה על תיירי הצליינות הייתה הקטנה של 3.9% במספרם, ומספר תיירי החופשה וטיול קטן ב-2.4%. לעומת זאת, ההשפעה על התיירים שהגיעו לארץ לצורכי עסקים הייתה קטנה יותר, 1.8% ועל אלה שהגיעו לביקורי קרובים רק 1.2%.
למצב הביטחוני יש השפעה ניכרת על הגעת תיירים לישראל, אך זאת כאמור במידות שונות, לפי מטרת הביקור. התיירים המגיעים לארץ למטרות צליינות, חופשה או טיול מושפעים מרמת הטרור במידה רבה, ולעומת זאת התיירים המגיעים לישראל למטרות עסקים וביקורי קרובים מושפעים מהטרור במידה מועטה. כאשר לתיירים יש זיקה למדינת ישראל, אם משום שהם יהודים ואם משום שהם כבר ביקרו בארץ, הם מושפעים מרמת הטרור במידה פחותה. לדברי מחברי הסקירה, מאחר שלמצב הביטחוני יש השפעה ניכרת על היקף התיירות ועל הרכבה, למשתנים הכלכליים ובעיקר לשער החליפין יש רק השפעה משנית על בואם של התיירים לארץ. למשתנים הכלכליים, ובכלל זה גם שער החליפין, יש השפעה גדולה יותר בתקופות שבהן המצב הביטחוני שפיר.
מסקירה עולה עוד כי תעשיית התיירות העסיקה בשנת 2012 כ-110 אלף עובדים. זהו ענף עתיר עבודה, חלק גדול יחסית מהמועסקים בו מגיע מהפריפריה, ובולט בו משקלם הגבוה של מועסקים שאינם אקדמאים. מאפיינים אלה מצביעים על כך שחשיבותו של הענף בישראל חורגת מעבר לשיעורו בתוצר - בזכות יכולתו לספק משרות לבעלי השכלה נמוכה, ששיעורי התעסוקה בקרבם היו בשנים האחרונות נמוכים מהשיעורים בקרב בעלי השכלה גבוהה. תעשיית התיירות בישראל נסמכת בעיקר על תיירים מחו"ל, משום שהערך המוסף שביקוריהם תורמים למשק גבוה מזה שתורמים המבקרים הישראלים.
