ראיון "כלכליסט" - סגן יו"ר בורסת יורונקסט: "חברות ישראליות נמצאות על הרדאר שלנו כל הזמן"

רונלד קנט, שיבוא לישראל ב־15 במרץ, מספר כי הופתע מהיקף ההנפקות הראשוניות בעולם שהתבצעו ב־2009. הוא סבור כי יש להסתכל על שנת 2010 באופטימיות זהירה, ומסביר: "מצב הרוח באירופה תלוי באיזה צד של היבשת נמצאים"

ענת ציפקין 07:0502.03.10

תגיות:

"הופתעתי לטובה", מספר רונלד קנט, סגן יו"ר בורסת NSYE יורונקסט, "ציפיתי ששוק ההנפקות הראשוניות (IPO) ב־2009 יהיה רדום כמעט לחלוטין, במיוחד כשבתחילת השנה נדמה היה שהשמים נפלו וכלכלות רבות עמדו בפני התמוטטות".

גם על 2010 קנט מביט באופטימיות זהירה ואומר כי "על מסך הרדאר שלנו יש איתותים להנפקות שצפויות להבשיל במהלך השנה הקרובה, ומהניסיון אני מעריך שיהיו בפועל עוד, אך יש לבחון את הסביבה הגלובלית באופטימיות זהירה בשל חוסר הוודאות לגבי יציבותה של ההתאוששות. אי אפשר לומר בוודאות שלא תהיה כניסה נוספת למיתון, ולא ברור אם כלכלות העולם יצליחו להתמודד לבד כשמדיניות התמיכה והחילוץ הפדרלית תיפסק".

הראיון עם קנט נערך באווירה קצת פסימית, לאחר שבשבועיים הראשונים של פברואר בוטלו שלוש הנפקות ענק באירופה. מרלין אנטרטיינמנט, מפעילת מוזיאוני מאדאם טוסו, פארקי לגו לנד והגלגל הענק של לונדון, זנחה את התוכניות בשל התנודתיות הגוברת בשווקים הפיננסיים.

"מצב הרוח באירופה תלוי באיזה צד של היבשת נמצאים", מחייך קנט. "עבור מי שנמצא ביוון המציאות נראית די שבירה, אך בגרמניה קיים סוג אחר של דאגה, כלומר ההתמודדות עם האתגר לפתור את הבעיות של המדינות הסובלות בגוש היורו, כדוגמת יוון".

השווקים מתעוררים

מה קרה בשוק ה־IPO באירופה בשנה החולפת ואיך תיראה 2010?

"במשברי העבר ראינו שארצות הברית היתה מתאוששת ראשונה, אחריה המדינות המפותחות של מערב אירופה, ורק אז, כשהתיאבון לסיכון החל לחזור, נרשמה התאוששות בשווקים המתעוררים. אולם להבדיל ממשברים כלכליים קודמים בהיסטוריה, ב־2009 ראינו בשוק ה־IPO גרסה שונה של מחזוריות. בשנה החולפת ארה"ב לא הובילה את שוק ההנפקות, והפעילות הערה בשוק ההנפקות הראשוניות נצפתה דווקא מכיוון השווקים המתעוררים, במיוחד ה־BRIC (ללא רוסיה). אחרי השווקים המתעוררים, לקראת סוף 2009, ראינו התעוררות במערב אירופה, במיוחד בגרמניה, בהולנד ובצרפת. אני חושב שב־2010 יהיה נכון להסתכל על שוק זה באופטימיות זהירה".

על פי סוכנות הידיעות בלומברג, ב־2009 גייסו השווקים המתעוררים 77 מיליארד דולר בהנפקות IPO. זו השנה הראשונה מאז שנת 2000 שבה היקף הנפקות אלה בשווקים המתעוררים עולה על זה של השווקים המפותחים. בבורסת יורונקסט, המאחדת את הבורסות של פריז, ליסבון, אמסטרדם ובריסל, רשומות למסחר כ־1,035 חברות בעלות שווי שוק מצרפי של כ־3.3 טריליון דולר. ב־2009 בוצעו בה הנפקות IPO בהיקף של 3.2 מיליארד יורו, ו־53 מיליארד יורו נוספים גויסו בהנפקות משניות, זאת לעומת 2.5 מיליארד יורו, ו־31.6 מיליארד יורו, בהתאמה, שגויסו ב־2008.

ב־Alternext, הבורסה המשנית של יורונקסט והמקבילה ל־AIM הבריטית, נסחרות כ־125 חברות עם שווי שוק ממוצע נמוך יותר של כ־33 מיליון יורו. בורסה זו גייסה בשנה החולפת 143 מיליון יורו בהנפקות ראשוניות, וגודל הגיוס הממוצע הסתכם ב־11 מיליון יורו בלבד.

כדי לבחון את ההתפתחויות הצפויות בשוק ההנפקות בשנה הנוכחית, מבקש קנט לחזור כמה צעדים אחורה, לתקופת טרום המשבר הנוכחי שבה חברות לקחו על עצמן היקף חוב אדיר בתנאים אטרקטיביים מאוד. "היום אותן חברות מסתכלות קדימה ומבקשות למחזר את חובותיהן. הן מגלות שקבלת מימון מחדש, או מיחזור חוב באמצעות מוסדות פיננסיים בתנאים דומים לאלו שקיבלו בעבר, הם אתגר לא פשוט".

לדבריו, "כל סמנכ"ל כספים שואל את עצמו איך ייראה המאזן של החברה שלי, ומה יהיה היחס של החוב להון העצמי". לדברי קנט, אם האקוויטי של אותה חברה מספיק חזק, יתחילו חברות כאלה לגייס חוב או להנפיק, "וזו הסיבה שבשנה החולפת ראינו גיוסים משניים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים ביורונקסט. הרבה חברות ביקשו לגייס הון כדי לאזן את מאזניהן ולהחזיר חוב קודם".

האם נראה ב־2010 יותר הנפקות של חברות מהשווקים המתעוררים?

"גם וגם. צנרת ההנפקות שלנו ביורונקסט מלאה בחברות מהשווקים המתעוררים וגם מהשווקים המפותחים - וזה לא מפתיע. מצד אחד, מדובר בחברות גדולות שצריכות לגייס הון כדי להמשיך לצמוח, לבנות מפעלים ולהוסיף משרות. מצד שני, סיפור האקוויטי של חברות בשווקים המתעוררים עדיין לא ברור כמו של תאגידי הענק בשווקים המפותחים. השווקים המתעוררים צעירים יחסית, אך בעלי פוטנציאל הרבה יותר גדול לצמיחה מאשר בשווקים המפותחים. לכן נשאלת השאלה עד כמה בררנים יהיו המשקיעים, והאם הם יגיעו למסקנה שהאקוויטי של חברות משני הסוגים מספיק ברור להם כדי להשקיע בהן השנה, או שהם בכלל יחליטו לחכות עד שסימני ההתאוששות העולמית יהיו ודאיים לגמרי, ורק אז יסכימו להשקיע את כספם בהנפקות ראשוניות".

נקודה מעניינת שקנט מעלה קשורה להנפקות של חברות הנמצאות בבעלות ממשלתית. קנט מסביר, בדומה להערכת אנליסטים בבלומברג, כי ממשלות רבות צפויות למכור חלק מאחזקותיהן בחברות שבבעלותן כדי להקטין את מצבת חובותיהן. בבלומברג מציינים אנליסטים כי ממשלת הודו צפויה למכור אחזקות ב־10 חברות בבעלות ממשלתית, וכך גם ממשלת פולין שבוחנת למכור אחזקות בשווי מצרפי של 1.6 מיליארד דולר בחברות שבהן היא מחזיקה. "הדוגמה הבולטת היא ממשלת בריטניה, שבה חלק נרחב מהמערכת הפיננסית כמעט הולאם לחלוטין. אני מעריך שנכסים אלו יהוו עבור ממשלות רבות את הבסיס להחזרת חובותיהן", אומר קנט, ומזכיר שבמרבית המקרים לא מדובר בהנפקה ראשונית אלא משנית, כי רוב החברות הללו כבר נסחרות בבורסה.

ישראליות בקנה

לקנט ניסיון של יותר מ־20 שנה בתחום הבנקאות להשקעות בגולדמן זאקס ובמורגן סטנלי. בתפקידו הנוכחי אחראי קנט על תחום ההנפקות הבינלאומיות, כולל של חברות ישראליות. "ישראל היא שוק מעניין ואטרקטיבי עבורנו. הסיווג של ישראל כשוק מפותח במדד MSCI יפתח לחברות ישראליות אפשרויות רבות מצד משקיעים בחו"ל, ומשכך, חברות ישראליות בהחלט נמצאות על הרדאר שלנו כל הזמן. יש לנו דיאלוג עם כמה חברות ישראליות, ובמקביל נפתח דיאלוג עם אחרות כדי להציג לפניהן את אפשרויות ההנפקה ביורונקסט".

האם יש חברות ישראליות בצנרת ההנפקות?

"את בוודאי מבינה מדוע איני יכול להגיב לכך. מבחינה אתית הנושא רגיש מדי".

ב־15 במרץ יקיים בית ההשקעות קוקרמן, הנציג הרשמי של בורסת יורונקסט בישראל, את כנס Go4Europe השמיני, וקנט ישתתף בו. האירוע מוקדש ברובו לשיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואירופיות.

לדברי חגי רביד, מנכ"ל בית השקעות קוקרמן, "אנו עדים לעלייה בהשקעות בחברות טכנולוגיה ומכשור רפואי ישראליות, הנובעת מראייה אירופית של המגזר הטכנולוגי בישראל כמוביל בעולם מבחינת יזמות, חדשנות ופתרונות טכנולוגיים. השלב הבא הוא כניסתם של משקיעים מוסדיים להשקעה באותן חברות, במקביל לאפשרויות ההנפקה שלהן".

מהן רמות המחיר שבהן צפויות להתבצע הנפקות ראשוניות?

קנט: "זו שאלה מסוכנת, כי ייתכן שכל מה שאגיד יוכח בעתיד אחרת על ידי השווקים. לא נכון מצדי לשלוף תשובות פזיזות, ולו רק כדי שלא אגלה עוד כמה שנים שטעיתי בענק".