קרדיט סוויס ו-UBS יאלצו להגדיל את ההון ל-19% מרכיבי הסיכון עד 2019
מדובר ברכיב הון עצמי הגבוה פי 2 ממה שמחזיקים שני הבנקים הגדולים בשוויץ כיום. המהלך מגיע בעקבות תקנות באזל 3 וכוונת ממשלת שוויץ להגביר את הרגולציה
אחרי שבארה"ב עברה הרפורמה הפיננסית של אובמה למערכת הבנקאית כחלק מלקחי המשבר הפיננסי החמור של 2008, גם שוויץ תצטרף להגבלת הרגולציה על המערכת הבנקאית.
שני הבנקים הגדולים בשוויץ, קרדיט סוויס ו-UBS יאלצו להגדיל את רכיב ההון שלהם מרכיבי הסיכון ל-19% במסגרת תקנות באזל 3. מדובר בגידול של כמעט פי 2 לעומת יחס הלימות ההון הקיים שעמוד על 10.5%. עד שנת 2019 יצטרכו הבנקים להחזיק בלפחות 10% של הון מניות, זאת בהשוואה ל-7% כפי שנדרש במסגרת כללי באזל 3.
חברת האחזקות הישראלית כור היא בעלת העניין השנייה בגודלה בקרדיט סוויס השוויצרי. נכון לדיווח האחרון ולדו"חות הכספיים לרבעון השני מחזיקה כור ב-3.24% ממניות הבנק השוויצרי בסכום השקעה מצטבר של 6.95 מיליארד שקל.
מקרדיט סוויס נמסר היום לוול סטריט ג'ורנל כי הבנק בטוח שיוכל לעמוד בדרישות ההון עד לשנת 2019, כנדרש ממנו. גם ב-UBS מסרו תגובה דומה.
שוויץ שסייעה לבנק ההשקעות UBS במהלך המשבר הפיננסי דרשה מפאנל של בנקאים בכירים, רגולטורים וגורמים נוספים, להציע דרכים שיצמצמו את הצורך בעתיד לספק סיוע לבנקים קורסים. שווי הנכסים של שני הבנקים הגדולים בשוויץ עומד על 2.6 טריליון פראנק שוויצרי, או פי 4 מגודלה של כלכלת שוויץ.
ראש מחלקת דיני עסקים באוניברסיטת ברן, פטר קונץ, אמר לבלומברג כי זה בלתי נמנע שממשלת שוויץ תדרוש משני הבנקים הגדולים תנאים נוקשים יותר, זאת בשל גודלם, ביחס לכלכלת שוויץ.
יחד עם זאת נציין כי בשוויץ שללו בהקשר זה הצעות להגבלת נפח הפעילות של שני הבנקים, או הגבלת תחומי פעילות כמו למשל מסחר בניירות ערך.
