"הפחד שלי היום הוא שאירופה תהפוך להיות אנטי קפיטליסטית"
התוכנית להצלת אירופה התקבלה באהדה בשווקים, אך מבעד לעיניו של איש עסקים אירופי המצב אינו מזהיר. לוק מולר, מנהל בכיר בתאגיד אוטו הגרמני, מספר על החשש מהשנאה לאנשי העסקים, ומציע פתרון אמיתי לבוץ האירופי: הקמת מערכת פיננסית פדרלית אחידה
כצפוי, הבורסות ברחבי העולם הגיבו בחיוב, אולם יש מי שמביעים היום לא מעט חששות.
"אני מפחד מכך שאירופה תהפוך לישות אנטי־קפיטליסטית", אומר התעשיין האירופי לוק מולר, מנהל בכיר באוטו גרופ העולמי, שנוסד בגרמניה ב־1934 ופועל היום ב־26 מדינות.
זו ההרגשה של אנשי העסקים באירופה היום?
"כן. בכל מקום בעולם מדברים היום על האנשים העשירים הרעים.אנחנו התעשיינים עובדים, מייצרים תפוקה ומייצרים כסף, אולם בתקופה האחרונה, לנוכח המשבר העולמי, עשיית עסקים באירופה הפכה למהלך יותר ויותר יקר. אני חושש שעד מהרה אתקשה למצוא הזדמנויות משתלמות לפעול באירופה. בסופו של יום, כל חברה צריכה לעשות כסף בשביל לשרוד ולצורך כך חשוב שתהיה גמישות כלכלית באירופה".
מולר שוהה בישראל לרגל כנס GO4EUROPE שיתקיים היום בתל אביב זו הפעם התשיעית. הכנס עוסק בשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל ואירופה, ומתקיים ביוזמת בית ההשקעות קוקרמן וקרן ההון סיכון קטליסט שבה מכהן מולר כיועץ.
ללמוד מהאמריקאים
מולר. "באירופה מדברים על הבעיות אבל לא עושים מספיק, והבעיה מחריפה" צילום: אוראל כהן תוכנית החילוץ האחרונה שעליה הכריזו בכירי גוש היורו, לא מפיגה את החששות של מולר, ולדבריו, אירופה נקלעה למשבר בשל חוסר שליטה של מדינות רבות על היקף ההוצאות שלהן. "הן בזבזו יותר מדי", הוא מבהיר. "המסקנה שלי היא שאם אירופה היתה תאגיד, אותן מדינות היו מזמן פושטות את הרגל. פוליטיקאים אינם אנשי עסקים, ולכן עכשיו, כשאירופה הגיעה למשבר הזה, צריך לכונן שינוי אמיתי".
איך אתה רואה את עתיד גוש היורו?
"אירופה נלחמת היום על הלאומיות שלה.בשנים האחרונות אירופה הבינה שהיא לא מרכז העולם, והפוליטיקאים פתאום גילו שקשה להם לקבל החלטות פוליטיות כקבוצה כי כל אחד מהמנהיגים המקומיים יצטרך לוותר על כוח מקומי לשם האחידות.
"מה שאני מנסה לומר הוא שברמה הכלכלית אירופה צריכה להתנהל כמו שארצות הברית נוהלה לאחר היווסדה, ולהקים מערכת מימון פדרלית. זה הזמן לייצר את אירופה האמיתית: לא רק גרמניה או צרפת כל אחת לעצמה, אלא כל המדינות עבור כולן".
מולר אף מצביע על כך שהשיחות על פירוק הגוש מיותרות מפני שברור לכל המדינות שהמהלך ינחית מהלומה קשה עליהן. "אם גוש היורו מתפרק, נקבל בחזרה את הדרכמה היוונית או הלירטה האיטלקית, והמטבעות האלו לא יהיו שווים כלום. המרק הגרמני יהיה כל כך יקר, שגרמניה לא תוכל לייצא יותר, והיא תאבד את מקומה כיצואנית ענק".
לאור זאת, מציע מולר הנפקת איגרות חוב של גוש היורו כולו, כאשר כל המדינות והבנק המרכזי האירופי ערבים להן כמקשה אחת. "כיום, כשיוון צריכה כסף, אף אחד לא מוכן לערוב לה. במצב שאני מציע, אירופה צריכה להיות כולה ערבה לכסף, וצריכה להיות שליטה מוחלטת במה שהממשלות עושות עם הכסף. כלומר, חייבת להתקיים מערכת פיננסית פדרלית אחידה בכל הגוש".
אוטו גרופ, התאגיד המשפחתי שבראשו עומד מולר, נחשב לאחד התאגידים הוותיקים באירופה והוא מעסיק כיום כאלף עובדים.
הנהלת התאגיד מפוזרת בארבעה מקומות בעולם (אמסטרדם, סינגפור, ארה"ב וריו דה ז'נרו) שאחראי על הפעילות באותו אזור.

התאגיד פועל כיום בשני תחומים עיקריים: תעשייה והון סיכון. בתחום התעשייה החברה היא היצרנית הגדולה בעולם של מכלי פינוי אשפה לסוגיה, טיפול בפסולת, מכלי מיחזור, הנדסה סביבתית וציוד לוגיסטי נלווה כדוגמת מלגזות איסוף וצפרדעים הנמצאות בשימוש עשרות אלפי עיריות בעולם. בתחום ההון סיכון משקיעה אוטו גרופ בחברות שונות בעולם, בעיקר בתחום השבבים, אנטנות והייטק. מחזור ההכנסות של החברה נאמד ב־600 מיליון דולר (500 מיליון דולר מהפעילות התעשייתית ו־100 מיליון דולר מתחום ההון סיכון).
מתוקף היותה חברה פרטית, אוטו גרופ לא חושפת בפומבי את רווחיה, אך מוכנה לומר כי במהלך שנות קיומה רכשה או מכרה יותר מ־100 חברות.
בדומה למנועי הצמיחה העולמיים כיום, המרוכזים במזרח הרחוק, ובשונה מלפני עשור, ממוקדים מרבית עסקיו של אוטו גרופ באסיה, ולא באירופה או בארה"ב. "בשנת 2000 85% מהמחזור שלנו נבעו מהפעילות באירופה, אולם ב־2010 היוותה אירופה רק 10%".
איך המצב הזה קרה?
"קיבלנו החלטה להתמקד באסיה ובאמריקה הלטינית בעשור הקרוב מסיבה פשוטה: מאוד יקר לעשות עסקים באירופה. על כל 100 דולר שאשלם לעובד בצרפת, זה יעלה לי כמעסיק 150 דולר, והמשכורת שלו תהיה 65 דולר. בסינגפור, לעומת זאת, עלות ההעסקה תעלה לי 107 דולר והעובד יזכה ל־85 דולר. הדוגמה הזו מוכיחה שמשתלם לי יותר להעסיק עובדים באסיה מפני שהעלות נמוכה יותר".
בורחים לאסיה
מנתונים שפרסם בשבוע שעבר הבנק הסקנדינבי סאקסו על מדינות אירופה עולה כי מגמת הסחר, הייצור והפעילות באסיה נוגסת בפעילות האירופית. שני הסקטורים האירופיים הפעילים ביותר במסחר עם אסיה בשנת 2010 הם אלקטרוניקה (19.1% מההכנסות בתחום מגיעות מאסיה) והייצור תעשייתי (כ־15% מהייצור של חברות אירופיות מבוצעים באסיה).
אם לא די בכך, הפעילות בשווקים האסייתיים אחראית לרוב ההכנסות של חברות אירופיות מובילות דוגמת ריו טינטו (59%) ו־BHP בילטון (70%). ההכנסות של תאגיד האופנה לואי ויטון מתחלקות כמעט שווה בשווה: 33% מאסיה ו־34% מאירופה, ואילו באריקסון השבדית שיעור ההכנסות מאסיה (כ־20%) עקפו את שיעור ההכנסות מאירופה (11.8%).
כתעשיין וכאיש עסקים, איפה להערכתך טמונות כיום ההזדמנויות העסקיות הגדולות?
"ללא ספק באסיה. הפעילות שלנו מתחילת 2011 בדרום־מזרח אסיה צמחה ב־180% לעומת 2010, ובהודו גדלנו ב־70%. גם בארה"ב המצב לא מושלם, אבל כאשר משהו משתבש הם מתקנים את זה, וממשיכים הלאה. באירופה מדברים על הבעיות, ואולי אני נשמע סרקסטי, אבל לא עושים מספיק ולא פועלים מהר, ובינתיים הבעיה מחריפה".



