סודות מחדר המסחר: שעתם הקשה של נביאי הזעם

אני נאלץ להיות אופטימי. כנגד האינסטינקט שלי כיהודי דור שלישי לשואה, אני חייב להודות שהנטייה שלי לפסימיות עובדת פחות כשאני מביט על הפוזיציות שלי מתחילת השנה.

ואכן, קשה לצאת אל האור המסנוור ולנער מעליי את הפסימיות. בניגוד לימי יונה הנביא, שחשש מאוד להיות מבשר

בתחילת השנה, השורט על היורו עבד יפה. בשווקים שררה אווירת ה־Risk Off (בריחה מנכסים מסוכנים), ונראה היה שהריצה אל הדולר הבטוח תימשך. היורו ירד במהירות, שאגות הדובים נשמעו מכל עבר וחשבתי שאני יכול לנוח עם הלונג שלי על הדולר — סוף העולם סוף סוף מגיע. אבל לאט לאט, אף על פי שאף אחד לא אוהב לדבר על זה, הולכים ומתרבים הסימנים שעכשיו משתלם יותר להיות אופטימי.

ריח של סוף משבר

מעבר לכך שינואר האחרון היה ינואר הטוב ביותר בשוק המניות האמריקאי מאז 1997, ישנם סימנים נוספים ובולטים אף יותר שהשוק כבר מריח את סיום המשבר:

1. מדד התנודתיות (VIX) בירידה: אנחנו חוזרים למספרים שפויים של לפני חזרתו של משבר החוב האירופי למרכז הבמה, בקיץ שעבר. הפחד נעלם, והמדד שעמד על רמה של 50 נקודות, ירד בשני שלישים. גם מדדים דומים של תנודתיות משוק המט"ח מאותתים על צניחה חדה ברמת התנודתיות והסיכון.

2. חוזרים לנכסים מסוכנים: העלייה המחודשת במחירי הזהב, הראלי של היורו שהחל עוד לפני שנסגרו הסכמים מול יוון, היציאה מהין שנתפס כמטבע מקלט, והראלי של הדולר האוסטרלי והראנד הדרום אפריקאי. כל אלה מאותתים שהשוק מוכן לקחת יותר סיכונים.

3. נתוני מאקרו חיוביים מארה"ב: אי אפשר להתווכח עם נתונים עקביים שמצביעים על שיפור בארה"ב, בעיקר כשהוא סוף סוף מחלחל גם לשוק העבודה עם ירידה ברמות האבטלה ל־8.3%.

4. מרווח הסיכון על אג"ח איטלקיות בירידה: משבר החוב האיטלקי יצר פער גדול בין אג"ח גרמניות לאג"ח איטלקיות לעשר שנים, ששיקף את הסיכון העודף שנוצר באלה האיטלקיות. הפער הזה, שכמעט הוכפל בשיאה של הדרמה האיטלקית, חזר לרמות של ספטמבר וגם התשואות על האג"ח האיטלקיות לשנתיים צללו בחדות מרמות של 7.6% לרמות של 3%.

ההזדמנות נמצאת במשוכות

כשירימו דגל לבן ויכריזו על סיום המשבר, כבר לא יהיה אפשר לעשות מזה כסף, וגם עכשיו — נראה שהשוק נמצא יותר בריצת משוכות מאשר בראלי, כשלפניו המשוכה היוונית, הספרדית והאיטלקית. למעשה כל הנפקת אג"ח של מדינת משבר היא משוכה שיש לעבור וכך גם כל שריפה שמאתרת ומכבה כריסטין לאגרד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, ממרומי קומתה (180 ס"מ).

כל משוכה כזו מייצרת עבור השווקים הזדמנות להיכנס קצת ללחץ ועבורי הזדמנות לקנות סיכון (יורו, דולר אוסטרלי וכו').

קשה להיות אופטימי מאז 2008, אבל קשה וגם יקר יותר להתווכח עם המגמה של השבועות האחרונים. אני כבר הרמתי את הדגל הלבן, ולמרות החשש להישמע בנאלי אני אסתכן ואומר: יש לי הרגשה שיהיה בסדר.

הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוקי הון