מדדי שוק הדיור: מדדים שונים, תוצאה דומה
בנתוני משרד האוצר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשמאי הממשלתי על שוק הדיור נראות מגמות דומות לאלה של מדד נדלניסט, אך המספרים שונים; ההסבר לכך הוא שיטות הבדיקה השונות
בשבועות האחרונים פורסמו נתונים של משרד האוצר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשמאי הממשלתי על שוק הדיור ב־2010. הנתונים מצביעים על מגמות דומות לאלה של מדד נדלניסט אך המספרים שונים, וההסבר לכך הוא שיטות הבדיקה השונות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשמאי המשלתי אוספים נתונים ממדגם
מדד הנדל"ן של "כלכליסט" מבוסס על נתוני אנגלו־סכסון ורי/ מקס, מתווכים עצמאיים ופירמת השמאים המובילה בישראל, אהוד המאירי ושות'. לבחינת השינויים במחירי הנדל"ן נבחרו 18 יישובים מבוקשים שבהם פעילות ערה של עסקאות יד שנייה בנדל"ן. בכל חודש מרכזים המתווכים את העסקאות שביצעו ביישובים אלה.
הנתונים מועברים לשמאים של המאירי ושות' שמשקללים אותם, משווים למאגר העסקאות ההיסטוריות ומתחשבים באלמנטים ייחודיים לכל אזור. המדד הבסיסי לחישוב הוא המחיר הממוצע של דירת 4 חדרים בת 100 מ"ר, עם חניה ומעלית - הנכס הפופולרי בישראל - אך אין הוא מביא בחשבון מקומות המתאפיינים בדירות יד־שנייה קטנות יותר.
ככלל, תוספת של חניה ומעלית לדירת יד־שנייה היא תוספת של כ־20% למחירה באזורים שבהם הנכסים הנפוצים נטולי תוספת זו. מדד הבסיס - 100 נקודות - משקף את מחירי הדירות מיד־שנייה בחודש הראשון למדידה, אוקטובר 2008.
