פישר: "צריך להעביר מהאוצר את הניהול של כל המשק"
הנגיד ציין כי אין הוא מבקש להחליש את האוצר, אלא לחזק את המשרדים האחרים. לדבריו, "השגת שלום תוסיף כמה אחוזים לשיעור הצמיחה של ישראל"
"עלינו לטפל בכל נושא הרגולציה במערכת הפיננסית בקרוב" - כך אמר היום (ד') נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר בנאומו בכנס הרצליה. פישר הזכיר בדבריו את מודל הרגולציה בהולנד, שבה פועלים שני רגולטורים: "רגולטור אחד אחראי על ניהול סיכונים בכל המערכת הפיננסית בבנק המרכזי והרגולטור השני עצמאי ומטפל בהתנהגות עסקית והגנה על צרכנים. זה מודל שמצליח".
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
לדברי פישר, "בארה"ב ראינו שאם אין רגולציה יעילה, מדינה עלולה להיכנס לבעיות שיעלו לה הרבה כסף. בארה"ב, מערכת הפיקוח על השווקים הפיננסיים והמוסדות הפיננסיים היתה לא-קוהרנטית. היו חלקים שלא היו תחת פיקוח בכלל - כולל תחום המשכנתאות שנקלע לבעיה. במקומות אחרים, מוסדות פיננסיים היו יכולים לבחור את הרגולטור שיפקח עליהם ולא מפתיע שהם בחרו ברגולטור שהיה הכי פחות נחוש".
להימנע מסיכונים מיותרים
פישר התייחס בדבריו לרפורמה במערכת הבנקאית שיוזם ממשלו של נשיא ארה"ב ברק אובמה: "הכוונה הכללית היא להגביל את הסיכונים שמותר לבנקים לקחת - בעיקר בכל האמור לניהול קרנות גידור. אני בהחלט שותף לגישה שטוענת כי צריך להיות מאוד זהירים ולדאוג לא לאפשר לבנקים לקחת סיכונים שאין להם קשר עם הפעילות הבסיסית שלהם - בנקאות קמעונאית ועסקית. ברגע שלבנק יש את ההגנה של הבנק המרכזי, יש לו נטייה לקחת יותר מדי סיכונים וצריך להתמודד עם הנטייה הזו". פישר הוסיף כי הוא תומך בהגבלת רמת המינוף בתוך המערכת הפיננסית.
בנק דיסקונט. "ההפרטה היא אתגר" צילום: יריב כץ בהתייחסו למשק הישראלי אמר נגיד בנק ישראל: "היינו במצב מאוד טוב בתחילת המשבר. תקציב 2007 היה מאוזן, האינפלציה היתה יחסית נמוכה, היה עודף במאזן התשלומים וגם במערכת הפיננסית רמת המינוף היתה נמוכה - גם כתוצאה מהפיקוח על המערכת הפיננסית. תגובות המדיניות היו מתאימות: גם בהיבט המוניטרי וגם בהיבט הפיסקלי. הממשלה נתנה למנגנוני הייצוב האוטומטיים לפעול וגם לפיקוח על הבנקים היה חלק חשוב בהצלחה שלנו בניהול המשבר הזה".
"בעיה חמורה של ביורוקרטיה"
בהתייחסו לשאלת חזרתו של המשק לצמיחה של 5%-6%, אמר פישר כי "הדבר אפשרי בסביבה נכונה עם חשיבות להתקדמות תהליך השלום. השגת שלום תוסיף כמה אחוזים לשיעור הצמיחה של המשק. אני לא יודע אם הגענו לרמה מתאימה של הוצאות ממשלתיות כאחוז של התוצר, אבל ברור שאנחנו מגיעים מאוד קרוב לנקודה הזו. אם נוסיף ונוריד את רמת ההוצאה הממשלתית, נמצא את עצמנו עם הוצאות אזרחיות מאוד נמוכות בהשוואה בינלאומית. ההוצאות האזרחיות כוללות תחומים חיוניים לצמיחה ובהם חינוך במעונות יום, בבתי הספר והשכלה גבוהה. במצב מסוים נגיע למצב שנצטרך לתת להוצאות אזרחיות לצמוח בקצב של יותר מ-1.7% בשנה".
לגבי מתווה הורדת המסים, אמר הנגיד כי "למרות העובדה שהיחס חוב-תוצר של ישראל יהיה בקרוב נמוך יותר מהיחס של ארה"ב ואנגליה - הוא עדיין גבוה מדי. אנחנו נצטרך להמשיך להוריד את היחס ולשמור על גירעון תקציבי נמוך".
לדברי פישר, קיימת בישראל בעיה עמוקה מאוד של ביורוקרטיה - אי-יכולת של הממשלה לפעול באופן יעיל והעובדה שרוב משרדי הממשלה לא עצמאיים ובעלי יכולת ביצוע נמוכה: "צריך להעביר מהאוצר את הניהול של כל המשק ולאפשר למשרדי הממשלה להיות חזקים יותר. זאת אומרת, להחזיר למשרדי הממשלה את זכות היוזמה בתחומים שלהם. אני לא מבקש להחליש את האוצר, אלא לחזק את המשרדים האחרים".
אתגרים נוספים שציין פישר בדבריו: השקעה בתשתיות פיזיות, הפרטת הבנקים (לאומי ודיסקונט) וטיפול בפערים החברתיים בישראל. "זו רשימת יעדים מאוד ארוכה, אי אפשר לטפל בהם באותו זמן וצריך לקבוע סדר עדיפות", אמר הנגיד.
