פרשנות
אלביט גייסה חצי מיליארד דולר למהפכת הלייזר - והמרוץ בשדה הקרב רק מתחיל
מערכת נשק האנרגיה החדשה תיירט רקטות ומל"טים בטווח של 10 ק"מ במחיר זול יותר מטילים, אך עדיין לא תחליף את כיפת ברזל. אלביט גייסה חצי מיליארד דולר להאצת הפיתוח, כולל לייזר מוטס שיוכל לנטרל טילים היפר-סוניים
נשק האנרגיה שייכנס בקרוב לשימוש מבצעי בצה"ל באמצעות מערכת ההגנה האווירית מגן אור מסמן את תחילתה של מהפכה שיעבור בשנים הבאות שדה הקרב. בשלבים הראשונים הטווח היעיל ליירוט איומים באמצעות לייזר יהיה כ-10 ק"מ באופן שמאפשר מענה לרקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים שכיום יירוטם באמצעות טילים מוגבל – ועולה הון.
אלא שבד בבד בתעשיות הביטחוניות שוקדים על הרחבת הטווח ויכולות ההגנה באמצעות קרני לייזר רבות עצמה. אלביט מערכות מפתחת יכולות לשגר אותן ממטוסים או מל"טים שיטוסו מעל שכבת העננים ובכך יאפשרו נטרול זול ומהיר של טילים בליסטיים ואף טילים היפר-סוניים שמסוגלים לטוס במהירות של לפחות פי חמישה ממהירות הקול.
לפני שבוע אלביט השלימה בוול סטריט הנפקה של כחצי מיליארד דולר לקראת הרחבת פעילותה בשוק האירופי, שממשיך להתאפיין בביקושים חזקים למערכות נשק ברקע המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה וכדי להאיץ את תהליכי הפיתוח של הלייזר המוטס. הצצה לחזון הזה סיפק בעבר בראיון לכלכליסט הנשיא ומנכ"ל אלביט בצלאל (בוצי) מכליס כשדיבר על פוטנציאל פיתוח עתידי של פורטפוליו מוצרים מבוססי אנרגיה שיופעלו בין השאר גם מהחלל.
השינוי שאמור לחולל נשק האנרגיה בשדה הקרב נחשב להיסטורי. אם בעשרות השנים האחרונות אמצעי הלחימה שמנהלים כל שדה קרב נותרו כפי שהם, ורק עברו שדרוגים, התאמות ושיפורים מתבקשים כמו טילים, טנקים, מטוסים ופגזים הרי שלייזר רב עוצמה מהווה סוג חדש לחלוטין של אמצעי לחימה שיתפוס בהדרגה חלק מרכזי במלחמות העתיד. ישראל, בתוכנית הפיתוח של הלייזר ההגנתי ביססה את מקומה כמדינה מובילה בתחום, כשהשיגה בו ידע ויכולות שעד כה גם מעצמות התקשו להשיג.
המשך המובילות של התעשיות הביטחוניות הישראליות בתחום יבטיח להן קלפים טובים בהמשך התחרות עם יריבותיהן בשוק העולמי. אלא שלמרות ההישג הטכנולוגי, ומדובר בהישג בלתי מבוטל, בתעשיות הישראליות לא יוכלו לנוח זמן רב על זרי הדפנה.
עוד מדינות, בהן סין ואיראן, שואפות להשיג יכולות ממשיות בתחום הלייזר תוך ניסיון לאתגר את היתרון הטכנולוגי הישראלי כך שייתכן שלא ירחק היום שהחברות ששוקדות כעת על פיתוח יכולות לייזר יידרשו גם לפתח מערכות שיהיו מסוגלות לנטרל יכולות חדשות שישיג האויב.
ובכלל, בשלב זה עדיין כדאי שמערכת הביטחון תתאם ציפיות עם הציבור, שגם אחרי 600 ימים של מלחמה רב חזיתית עדיין נקרא להסתגר בממ"דים, במקלטים או בחדרי מדרגות מחמת טילים המשוגרים לעבר ישראל מתימן, או רקטות המשוגרות מעזה. "הלייזר לא יפתור את כל צרותינו ולא יספק מענה לכלל האיומים שמופנים אלינו", מבהיר מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר בחיל האויר תא"ל (במיל') רן (רנכו) כוכב.
אחד האתגרים המרכזיים של יירוט בלייזר יהיה בימים חורפיים, או בכאלה שיתאפיינו באובך ועננות, המפזרים את קרן הלייזר והופכים אותה לחסרת תועלת. עם זאת, באחרונה מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן אמר בראיון לכלכליסט כי הושגה פריצת דרך גם בתחומים אלה.
אתגר נוסף שיעמוד למערכת מגן אור קשור ליכולתה להגיב למטחים גדולים של רקטות שישוגרו לעבר ישראל בו זמנית. אחת השאלות המסקרנות בתחום קשורה למסוגלות של קרן הלייזר ליירט במהירות כמויות גדולות של רקטות. היירוט נעשה באמצעות התמקדות של קרן הלייזר על הרקטה או על הכטב"ם באופן ש"מבשל" אותם במעופם וגורם להם ליפול אל הקרקע כנפל, בלי פיצוץ. כך, מגן אור לא תהווה תחליף לכיפת ברזל ולפחות בשלב הראשון תהיה נדבך משלים למערכת ההגנה האווירית הפופולרית שגם אותה פיתחה ומייצרת רפאל.
אל הקרנבל התקשורתי של מערכת הביטחון מסביב לביצועים המוצלחים של מגן אור בניסויים המבצעיים שנעשו לה במהלך המלחמה, הצטרף גם שר הביטחון ישראל כ"ץ. "עם כניסתי לתפקיד הוריתי להאיץ את פיתוח המערכת והפיכתה למבצעית", התפאר והתרברב מי שהחל לכהן כשר הביטחון בנובמבר האחרון כשעוד לפני כן משרד הביטחון כבר הוציא הזמנה בהיקף של כ-2 מיליארד שקל לאלביט ורפאל כדי להשלים את פיתוח מגן אור ולממן הצטיידות במערכות יירוט ראשונות. מי שהורה על האצת פיתוח מערכת הלייזר היה שר אחר, שישב באותה הלשכה שנים לפני כן: אביגדור ליברמן.
חלק ניכר מההון הדרוש להצטיידות במחוללי הלייזר של רפאל, מקורו במענק מיוחד שהעביר לישראל בשלהי כהונתו נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן. מענק זה, שהיקפו כמה מיליארדי דולרים, נועד לאפשר הצטיידות ישראלית משמעותית במיירטים למערכות ההגנה האוויריות קלע דוד וכיפת ברזל ובמחוללי הלייזר שהיא מייצרת.
