שערי מט"ח

איך נקבעים שערי מט"ח בישראל

הבדל בין שער יציג לשער רציף

שער הדולר

שער היורו

גורמים המשפיעים על שער הדולר והיורו מול השקל

• מדיניות מוניטרית: החלטות ריבית של בנק ישראל והפדרל ריזרב משפיעות ישירות על תנועות ההון הבינלאומיות. כאשר הריבית בישראל גבוהה ביחס לעולם, ישנה נטייה להגברת הביקוש לשקל, מה שמחזק אותו מול מטבעות אחרים.
• מצב כלכלי ופוליטי: יציבות פוליטית וצמיחה כלכלית תורמות לחוזקו של המטבע המקומי. מנגד, מתיחות ביטחונית, הפגנות פוליטיות, או חוסר ודאות בשוק הפוליטי עלולים לגרום לירידת ערך השקל.
• ביקוש והיצע למטבעות זרים: גורמים כמו יצוא מוגבר (שמייצר ביקוש לשקל), יבוא (שדורש רכישת מט"ח), והשקעות זרות משפיעים על היצע וביקוש של מטבעות זרים, ובכך משפיעים על שערי החליפין.

שימושים של שערי מט"ח בחיי היומיום ובעולם העסקי

• חשבונאות ודיווח כספי: חברות הפועלות בשוק הבינלאומי נדרשות להמיר הכנסות והוצאות במטבע זר לשקלים, לפי השער היציג שנקבע באותו יום.
• המרת כספים: עבור יחידים וחברות שמבצעים המרות של מטבעות זרים - למשל לצורך תשלום לחו"ל או קבלת תשלום ממדינה זרה - שער המט"ח קובע את ערך העסקה.
• חוזים והסכמים בינלאומיים: חוזים רבים כוללים סעיפים המתייחסים לשערי חליפין, ולעיתים אף כוללים מנגנוני הגנה מפני תנודות בשערים (כגון הצמדה למטבע מסוים).
• עלויות נסיעה לחו"ל: שער המט"ח משפיע על עלות רכישת מטבע זר לנוסעים לחו"ל, כולל תיירים, סטודנטים, אנשי עסקים ועוד.
• יבוא ויצוא: עבור עסקים, שערי המט"ח משפיעים על כדאיות היבוא והיצוא - מטבע חזק עשוי להוזיל יבוא אך לפגוע ביצוא, ולהפך.
• השקעות פיננסיות: השקעות במניות זרות, אגרות חוב ומכשירים פיננסיים אחרים מחייבות התייחסות לשערי המט"ח, הן מבחינת עלות הרכישה והן מבחינת תשואות עתידיות.

מושגי יסוד בעולם המט"ח

• שער קנייה/מכירה: המחיר שבו בנק קונה או מוכר מטבע זר.
• מרווח (Spread): ההפרש בין שער הקנייה לשער המכירה.
• פיפס (Pip): שינוי מינימלי בשער החליפין.
• מינוף (Leverage): שימוש בהון שאול להגדלת פוטנציאל הרווח או ההפסד.