בלעדי
50 מדפסות של 30 טונות, אף שנה רווחית והפסד של 312 מיליון דולר בשנתיים
ענקית הדפוס HP היא המתעניינת המרכזית ברכישת חברת המדפסות הדיגיטליות של בני לנדא, שצברה חוב עתק של 1.74 מיליארד שקל. אתמול בית המשפט אישר לחברה 14 ימים של הקפאת הליכים. בדיקת בעלי המניות גילתה שלנדא דיגיטל פרינטינג תגיע לאיזון כלכלי רק ב־2030
ענקית הדפוס והמחשוב HP היא המתעניינת המרכזית ברכישת חברת המדפסות הדיגיטליות של בני לנדא, לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa Digital Printing) שקרסה. לכלכליסט נודע כי החברה הבינלאומית שכרה גורמי מקצוע בכירים שנכנסו מטעמה לחדרי המידע שפתחה לנדא דיגיטל פרינטינג מול המתעניינים.
עוד נודע לכלכליסט כי לנדא שכרה את בנק ההשקעות היפני נומורה (Nomura) שמלווה את הליך המכירה. הבנק הוא שפתח למעשה את חדר המידע, ולכלכליסט נודע כי ענקיות דפוס בינלאומיות נוספות נכנסו אליו ומתעניינות ברכישה: מדובר בקנון (Canon), אגפא (Agfa), פוג'י (Fujifilm), אפסון (Epson), זירוקס (Xerox), בראדר (Brother) וקואינג אנד באואר (Koenig & Bauer).
האקזיט שהוביל לארבע חברות שקרסו
HP היא גם זו שקנתה מלנדא את חברת הדפוס הדיגיטלי שהקים, אינדיגו, תמורת 850 מיליון דולר ב־2002. עם כספי האקזיט הזה יצא לנדא לדרך חדשה שהסתיימה בקריסה של ארבע חברות שהקים או השקיע בהן - לנדא דיגיטל פרינטינג היא הגדולה שבהן.
החברה פיתחה, מייצרת ומוכרת מדפסות דיגיטליות. אלו מדפסות בגודל עצום, במשקל 30 טונות כל אחת. הן מבוססות על דיו ננו־פיגמנטי, שמזריק חלקיקי צבע זעירים שמאפשרים הדפסה מסחרית מהירה וטובה יותר מאשר המדפסות של HP-אינדיגו. מחירה של כל מדפסת כזו נע בין 4-3 מיליון דולר והתקנתה כרוכה בעלות נוספת של כמה מאות אלפי דולרים, וכך גם התחזוקה השוטפת והדיו המיוחד שאותו מייצרת לנדא.
החברה גייסה לאורך השנים 1.3 מיליארד דולר – כולם ממשקיעים זרים. הבולטים בהם הם גופים זרים פרטיים שגם מחזיקים בחוב מהחברה, כלומר - השקיעו הן הון והן חוב. כך המיליארדרית הגרמנייה סוזאן קלאטן דרך קבוצת הכימיקלים אלטנה (Altana) וחברת סקיון (SKion) דיגיטל פרינטינג שבבעלותה, וכן חברת ההשקעות ווינדר (Winder) של משפחת ראוזינג השבדית.
לנדא בעל המניות הגדול בחברה עם 36.7%. אלטנה מחזיקה ב־28.9% וסקיון ב־16.4%. ווינדר מחזיקה ב־10%, לנדא לאבס (Landa Labs), חברת ההחזקות של לנדא, ב־4.6%, ועובדי החברה ב־3.1%. לנדא השקיע 220 מיליון דולר בחברה בתחילת דרכה.
תקועים עם מלאי בשווי 170 מיליון שקל
לבעלי המניות אין הרבה משמעות כשלחברה חוב עתק של 1.74 מיליארד שקל, מתוכם 1.43 מיליארד לבעלי מניות שלה. אלה השקיעו בחברה 971 מיליון דולר בהון ו־353 מיליון דולר בחוב המיר למניות. יתר החוב הוא לספקים ולעובדים, ולבנק מזרחי טפחות. ההשקעות בחברה היו לטובת פיתוח המכונות, קווי ייצור והרכבה (החלקים מגיעים על ידי ספקים ומורכבים במפעל) והקמת תשתית בינלאומית של מכירות.
לנדא מעולם לא הגיעה לרווחיות ואפילו לא לאיזון. ב־2017 החברה החלה למכור דגמי אלפא ובטא של המכונות שפיתחה אבל את המכירות האמיתיות החלה רק ב־2022. עד היום מכרה החברה קצת יותר מ־50 מכונות.
מנתונים שהגיעו לכלכליסט עולה כי לנדא דיגיטל הפסידה 312 מיליון דולר ב־2022 וב־2023. ב־2022 עמדו ההכנסות על 35 מיליון דולר לצד הפסד של 148 מיליון דולר, וב־2023 ההכנסות גדלו ל־47 מיליון דולר אבל גם ההפסד, ל־164 מיליון דולר. הגידול בהפסד נבע מריביות ששילמה החברה תמורת הלוואות שקיבלה מחלק מבעלי המניות בחוב המיר כאמור. על 2024 אין לחברה דו"חות מבוקרים.
גורמים המעורים בנפילת החברה טוענים כי הן כמות העובדים והן השכר ששילמה היו מנופחים, עלות העובדים ב־2022 עמדה על 22.1 מיליון דולר וב־2023 על 16.6 מיליון. זו עלות גבוהה למדי ל־500 עובדים שהעסיקה החברה עד לפני כמה חודשים, כשבתוכנית ההבראה היא מדברת על קיצוץ של 250 מהם. נפילת החברה הגיעה לאחר שבתערוכה השנתית דרופה (Drupa) בגרמניה הגיעו לחברה 50 מכתבי כוונות לרכישת מכונות. היא הזמינה חלקים מספקים ובסופו של דבר נרכשו רק 11 מכונות. החברה תקועה עם מלאי בשווי 170 מיליון שקל.
מקורבים לתהליך מעריכים כי מי שירכוש את החברה ישאיר בה כמה עשרות עובדים בלבד. בנוסף לעלות העובדים החברה פיתחה, לדברי גורמים המעורים במשבר, פעילות גדולה מדי ויקרה מדי בחו"ל, והרישומים של הפטנטים הרבים שלה היוו גם הם הוצאה גבוהה.
לכלכליסט נודע כי המשקיעים החליטו להפסיק את ההזרמות, אחרי שלפני חודש השקיעו 13.2 מיליון דולר אחרונים. זאת לאחר שבדיקה של בעלי המניות העלתה כי רק ב־2030 תגיע החברה לאיזון, ועד אז תידרש להון של 300 מיליון דולר נוספים. היקף הנכסים שלה עומד על 88 מיליון דולר בלבד.
גם אם החברה תימכר, יהיה זה בעיקר תמורת החוב, או יותר נכון חלקו, עם תספורת של 90%-70% לבעלי החוב, לפי הערכות סביב החברה. שום רוכש לא ישלם יותר מ־200-100 מיליון דולר, העריך אותו גורם סביב החברה. גם העובדה שמדובר בהליך מהיר ואינטנסיבי של מכירה תחת לחץ תביא למחיר נמוך במיוחד. נציין כי לוסיקס, חברת יהלומי המעבדה של לנדא, נמכרה ב־4 מיליון שקל בלבד בתהליך דומה.
עם זאת, למציאת רוכש יש משמעות עצומה מבחינת 50 הלקוחות של החברה. אלה זקוקים לתחזוקה של המכונות שלהם ולאספקת דיו, ומחסור בהמשכיות עשוי להסב להם נזק של מיליוני דולרים כל אחד. אתמול החליט בית המשפט לאפשר לחברה 14 ימים שלך הקפאת הליכים. החברה מנוהלת בידי יוצאי אורבוטק (Orbotech), אשר לוי (יו"ר) וגיל אורון (מנכ"ל). לנדא משמש כדירקטור, אולם מעורב מאוד בפעילות.
