בהכנה לטילים כבדים מאיראן: ישראל עוברת לכלכלת יירוטים
שישה ימי שיגורים מאיראן, שגבו את חייהם של 24 בני אדם וגרמו לנזק חסר תקדים, מאלצים את צה"ל לנקוט גישה בררנית בנוגע ליירוטים: התאמת החימוש למטרה ותעדוף טילים זולים יותר. החשש: איראן תשגר טילים קטלניים יותר, שיכולים לשאת כטון חומר נפץ. בינתיים, התעשייה האווירית ורפאל הגבירו את קצב ייצור המיירטים
מטחי הטילים שאיראן משגרת אל העורף בישראל מפרוץ המלחמה בסוף השבוע שעבר ואי־הוודאות באשר להימשכותה, מאלצים את צה"ל ואת מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר להיצמד למדיניות הגנה שכוללת כלכלת יירוטים.
המלחמה בין ישראל לאיראן נמשכת זה היום השישי. כבר במהלך שתי היממות הראשונות שלה, שהתאפיינו במטחי טילים מסיביים יחסית אל העורף הישראלי, במערכת הביטחון היתה תמימות דעים על הצורך לנקוט גישה בררנית בקשר ליירוטים. זאת, בין השאר, משיקולים של ניהול מלאים של טילי היירוט והצורך לשמר אותם להמשך המערכה.
"ניהול כלכלת חימושים הוא חלק משמעותי ממדיניות ההגנה האווירית", אמר בשיחה עם כלכליסט מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר תא"ל (במיל') רן (רנכו) כוכב. "זה נכון למצב של זמינות גבוהה של מיירטים כמו אלה של מערכת כיפת ברזל, שיחסית נחשבים לטילים זולים המיוצרים בכמויות גדולות ונכון גם לחימוש 'יוקרה' שמיוצר במשורה, כמו טילי חץ 2 וחץ 3 וטילי קלע דוד. השלב הזה כבר הגיע".
ניהול כלכלת היירוטים מבוסס על שורה ארוכה של מדדים, רבים מהם מסווגים. הם כוללים, בין השאר, את מידת צפיפות האוכלוסין בתא השטח שבו עתיד לפגוע הטיל, שכן בעיר במרכז הארץ הפוטנציאל להיקף נפגעים ונזק רב גבוה משמעותית מזה של יישוב קטן ומבודד, יחסית.
3 צפייה בגלריה


שיגור מבחן באיראן, לפני המלחמה. חיל האוויר מנסה ליירט טילים עוד בטרם שיגורם לישראל
(צילום: Iranian Army/WANA )
שיקולים אלה כוללים את מיקומם של מתקנים אסטרטגיים וכאלה שחיוניים לרציפות הלחימה של צה"ל ולרציפות התפקודית של המשק. "בתהליכים כאלה יש דילמות בכל רמה וכוללים גם את התאמת החימוש למטרה", אומר כוכב. "אם אנחנו יודעים שטיל שמשוגר מלבנון לעבר נהריה יכול להיות מיורט באמצעות חץ 2 וחץ 3, קלע דוד או כיפת ברזל, נעדיף להפנות אליו את טיל היירוט של כיפת ברזל".
מתחילת המלחמה איראן שיגרה לעבר ישראל כ־400-350 טילים, שכל אחד נושא ראש קרבי במשקל של כמה מאות ק"ג, באופן שמסביר את ההרס חסר התקדים בערי ישראל. על פי הערכות, כ־90% מהטילים ששיגרה איראן יורטו באוויר או בחלל בעיקר באמצעות טילי חץ 2 וחץ 3. אלה מבין הטילים שזלגו מבעד לשכבות ההגנה האווירית ולא יורטו בדרכם מאיראן זרעו בעיקר במרכז הארץ ובאזור חיפה נזק עצום וגבו את חייהם של כ־25 בני אדם.
כבר בראשית המערכה הנוכחית גורם ביטחוני הבהיר בשיחה עם כלכליסט כי "ככל שהירי מאיראן יימשך היקף הזליגה של הטילים שלה עלול לגדול, תוך ניהול סיכונים שנועד לשמר קווים אדומים במשק המיירטים. טילי היירוט הם לא משאב אין סופי".
3 צפייה בגלריה


זירת פגיעה במרכז תל אביב. לא צפוי שינוי בהוראות פיקוד העורף גם בתרחיש בו ישוגרו הטילים הכבדים יותר מאיראן
(צילום: דנה קופל)
מערכת הביטחון לא חושפת את היקף משק המיירטים שעומד לרשות מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, ששיגר מאז תחילת מלחמת 7 באוקטובר אלפי טילי יירוט מסוגים שונים בכלל החזיתות. מאז פרוץ המלחמה, התעשייה האווירית ורפאל הגבירו משמעותית את קצב הייצור של טילי היירוט. את טילי החץ מייצרת התעשייה האווירית, ואת טילי היירוט של כיפת ברזל וקלע דוד מייצרת רפאל.
טילי החץ 2, ששימשו ליירוט טילים ששיגרה איראן לעבר ישראל באפריל ובאוקטובר של השנה שעברה ולעבר טילים ששיגרו המורדים החות'ים מתימן, הם ממלאי ישן שעמד לרשות מערך ההגנה האווירית. כיום התעשייה האווירית כבר לא מייצרת אותם ומתמקדת בייצור של טילי חץ 3 לצד הימצאותה בשלבי פיתוח מתקדמים של טילי החץ 4.
מחירו של טיל חץ 3 מוערך בכ־2.5 מיליון דולר ובחודשים האחרונים משרד הביטחון הפנה לתע"א הזמנת ענק בהיקף של מיליארדי שקלים לקראת הצטיידות נרחבת בטילים נוספים מסוג זה. ההיקף המדויק של ההזמנה לא נחשף. במקביל, תע"א מייצרת טילי חץ 3 גם לחיל האוויר הגרמני, ואמורה להתחיל במסירתם לקראת סוף השנה וזאת במסגרת העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, שהיקפה כ־14 מיליארד שקל.
ברקע המלחמה עם איראן חיל האוויר ורפאל הרחיבו משמעותית גם את מעטפת הפעילות של מערכת קלע דוד, אף שלא תוכננה להעמיד מענה לטילים בליסטיים כמו אלה שמשוגרים לישראל מצד הרפובליקה האסלאמית. לכלכליסט נודע כי שיפור הביצועים ויכולות היירוט של קלע דוד הוביל בימים האחרונים ליירוטים מוצלחים של טילים מאיראן. זאת, כשמיירטים של כיפת ברזל מופנים לעתים קרובות לעבר שברי יירוט גדולים – שרידים של הטילים האיראניים שיורטו לפני כן בידי החץ, וזאת כדי לצמצם את פוטנציאל הנזק שבכוחם לגרום.
במשימת ההגנה על ישראל מהטילים האיראניים שותפות גם מערכות אמריקאיות, הכוללות שתי סוללות ת'אאד שצבא ארצות הברית פרס כבר לפני כמה חודשים, כדי להרחיב את מעטפת ההגנה ממטחים גדולים מאיראן. חלק מהמענה ההגנתי למטחים אלה כולל גם ירי של טילי SM-3 ממערכת ההגנה אייג'יס, הנישאת על סיפונן של משחתות אמריקאיות שפועלות בים התיכון.
חרף ההרס הנרחב וחסר התקדים שזרעו בימים האחרונים הטילים האיראניים שהבקיעו את מערך ההגנה האווירית, גורמים ביטחוניים הבהירו כי מספר הנפגעים בעורף נמוך לאין שיעור גם ביחס לתרחיש הייחוס הקל ביותר שנדון בקבינט המדיני–ביטחוני טרם יציאתה של ישראל למלחמה בתוכנית הגרעין ובתוכנית הטילים של איראן.
"לפי שעה מצבנו מצוין"
טרם המתקפה המקדימה של חיל האוויר על איראן, צה"ל הביא לפני חברי הקבינט תרחישים שדיברו על הרג נרחב שבין 800 ל־4,000 איש בעקבות מטחי ענק, שכל אחד כולל מאות טילים, שיופנו לעבר ישראל. "המלחמה עדיין נמשכת וייתכן שאנחנו עדיין בשלביה הראשונים. ניכר שאנחנו עומדים על 10% בלבד ממספר ההרוגים שעליו דובר בתרחיש הקל ביותר. כמובן שטיל קטלני אחד או שניים יכולים לשנות לחלוטין את התמונה, אבל לפי שעה נראה שמצבנו מצוין", נמסר מצה"ל.
לפי צה"ל, מאז השיג עליונות אווירית כמעט מוחלטת מעל שמי איראן, מטוסי הקרב והמל"טים שלו מנהלים "ציד" שיטתי של טילים טרם שיגורם לישראל באופן שמדלל משמעותית את היקף המטחים. הטילים ששוגרו עד כה לעבר ישראל הם נגזרות של טילי השיהאב 3 ובהם הטיל עימאד.
עם זאת, ככל הידוע איראן טרם ניסתה לשגר לעבר ישראל טילים קטלניים הרבה יותר שעומדים לרשותה, בהם הטיל חוראמשהר 4, שמסוגל לשאת ראש קרב במשקל של כטון חומר נפץ ולהגיע לכל נקודה בישראל. זאת, בנוסף לטילי השיוט שבהם היא מחזיקה, המסוגלים להגיע לטווח של עד 1,700 ק"מ. "אין להם הרבה מאוד טילים כמו החוראמשהר 4, וייתכן שהם יעשו בהם שימוש בהמשך המערכה", אמר לכלכליסט מומחה לטילים.
3 צפייה בגלריה


הטיל האיראני חוראמשהר 4, עדיין לא נעשה בו שימוש. מסוגל להגיע לכל נקודה בישראל עם ראש קרב במשקל של כטון חומר נפץ
(צילום: West Asia News Agency/Handout via REUTERS)
המומחה טען כי בחודשים האחרונים היכולת של איראן בתחום הייצור של טילים חדשים נפגעה משמעותית, בין השאר כשבמבצע "ימי תשובה" מאוקטובר שעבר חיל האוויר תקף תשתיות הקשורות לתעשיית הטילים שלה. תקיפות אלה כוונו, בין השאר, למערבלים פלנטרים המשמשים לערבול של דלק מוצק המניע את אותם הטילים. תהליך השיגור של טילים המבוססים על דלק מוצק קל וקצר יותר משיגורם של טילים המונעים בדלק נוזלי, שכן אין צורך לתדלק אותם טרם שיגורם וכך חשיפתם בידי לוויינים ואמצעי חוזי אחרים קשה יותר.
גם בתרחיש שבו ישוגרו לעבר ישראל הטילים הכבדים שבהם מחזיקה איראן, אין בכוונת פיקוד העורף לשנות את הנחיות ההתגוננות לציבור הרחב ואלה הקיימות עומדות בעינן בכל מקרה.
מוקדם יותר השבוע אירעה פגיעה ישירה של טיל איראני בין שני ממ"דים בבניין מגורים בפתח תקווה וגרמה להרג של שני בני אדם. לפי פיקוד העורף, ממ"דים ומקלטים אינם עמידים בפני פגיעות ישירות של טילים בהם, הגם שמדובר בפגיעות נדירות ביותר. קצין בכיר אמר כי עמידות של מקלט או ממ"ד בפגיעה ישירה כזאת דורשת שכבת בטון מזוין בעובי של כ־3 מטר. זאת בעוד הממ"דים התקניים מספקים ברוב המוחלט של המקרים הגנה טובה מפני פגיעות הדף ורסס, גם אם הטיל פוגע במרחק קצר מהם.