"ביקשנו 144 מיליארד שקל לביטחון ב־2026, קיבלנו 112 ונסיים בסוף עם 145"
גורמים במערכת הביטחון סבורים כי לא ניתן להתאים את התקציב המקוצץ לצרכים המבצעיים הנדרשים ותקציב הביטחון ייפרץ. את המחיר יישלמו תחילה חיילי הסדיר
לאחר שבמשך ימים ארוכים התבצרו בעמדותיהם, כשביניהם פער של 42 מיליארד שקל, משרדי הביטחון והאוצר סיכמו כי תקציב הביטחון לשנה הבאה יעמוד על 112 מיליארד שקל. מדובר ב־32 מיליארד שקל פחות מהדרישה התקציבית שהעמיד משרד הביטחון ל־2026 וב־16 מיליארד שקל מעל הסכום שסימן האוצר, 96 מיליארד שקל הכולל תוספות שעליהן קבעה ועדת נגל שבחנה את מבנה תקציב הביטחון לעשור הבא.
את הסיכומים הובילו שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלפיהם "התקציב יתבסס על הנחת הפעלה של כ־40 אלף אנשי מילואים בממוצע לשנת 2026 — בהתאם לדירקטיבה של שר הביטחון להקל על נטל חיילי המילואים ולמציאות הלחימה הרב זירתית". מדובר בכ־20 אלף חיילי מילואים פחות מהיקף הגיוס שתוכנן לשנה הבאה להחזקת הגזרות הרבות והמתוחות בצפון ובדרום לצד הגברת הדריכות ביהודה ושומרון ולאורך הגבול עם ירדן.
במצב של "הנחת הפעלה" כזאת, מערכת הביטחון טוענת כי תחסוך כ־20 מיליארד שקל. ההחלטה של כ"ץ בנושא התקבלה בניגוד לעמדת הרמטכ"ל אייל זמיר, וברוח יחסיהם העכורים שהמשיכו להסתבך גם במהלך סוף השבוע האחרון.
ההבנות בין משרדי הביטחון והאוצר כוללות דחיות תשלומים לצד הקדמות של תקציבים הנחוצים לשיפור מוכנות הצבא לאתגריו במציאות הנזילה. בעוד שמשרד הביטחון כלל בדרישתו התקציבית שיפוי של חמישה מיליארד שקל על תחמושת שצרך צה"ל במבצע מרכבות גדעון ב', השרים סיכמו כי כספים אלה יועברו למערכת הביטחון כבר בשנת התקציב הנוכחית, 2025, כדי לא להעמיס על 2026.
עוד שבעה מיליארד שקל שמערכת הביטחון דרשה כדי לממן הזמנות מהתעשיות הביטחוניות ופרויקטים אחרים במסגרת "חבילת מוכנות" למלחמה נוספת עם איראן או חזבאללה יהוו בסיס להתקשרויות שישולמו רק אחרי 2026.
כשבאוצר התעקשו לקבוע את תקציב הביטחון הבא על 96 מיליארד שקל בקריה נזעקו, טענו כי 100 מיליארד שקל מתקציבו כבר משועבדים למימון הזמנות קודמות שהוציא.
כיצד תסתדר מערכת הביטחון עם 112 מיליארד שקל? היא לא תסתדר ולכן מסגרת התקציב עתידה להיפרץ. "בשנה שעברה דרשנו 162 מיליארד שקל, קיבלנו 107 מיליארד שקל וסיימנו עם 160 מיליארד שקל. השנה ביקשנו 144 מיליארד, קיבלנו 112 ונסיים אותה עם תקציב ביטחון של 145 מיליארד שקל", העריך בסוף השבוע גורם צבאי בשיחה עם כלכליסט.
המחיר של חיילי הסדיר
האתגרים הרבים שימשיכו להעסיק גם בשנה הבאה את צה"ל כוללים את ההתחזקות במעמדה האזורי של טורקיה, צרכי התעצמות דחופים של צה"ל אחרי מלחמה של יותר משנתיים בעזה, ההתאוששות המהירה של איראן אחרי המהלומות שספגה במלחמת 12 הימים, המתיחות הגוברת עם חזבאללה בלבנון בשל אי המסוגלות של צבא לבנון לפרקו מנשקו, המצב בסוריה, האיומים של החות'ים בתימן ועוד שלל מצבים, נסיבות וסכנות. מדובר באיומים ובצרכים שעל בסיסם מערכת הביטחון דרשה 144 מיליארד שקל ל־2026 והסיכומים התקציביים של סמוטריץ' וכ"ץ אולי מבטאים לוליינות תקציבית, אך אינם משנים את פני המציאות בשטח.
בצבא לא מאמינים שיהיה די בכ־40 אלף חיילי מילואים כדי לענות למשימות הרבות שעומדות לפניו בחזיתות ולא ברור על סמך מה כ"ץ מניח את הנחותיו. מה שברור הוא שבכל מקרה את המחיר יישלמו חיילי הסדיר, שבכוונת הממשלה להשלים חקיקה שתאפשר את הארכת שירותם ל־36 חודשים. במערכת הביטחון אומרים כי באופן כזה יתווספו לצה"ל עוד עשרות אלפי ימי פעילות של כוחות סדירים, שמבחינת הצבא עלותם נמוכה משמעותית מעלות ההפעלה של כוחות מילואים.
בהליכים מקבילים, שר הביטחון כ"ץ והממשלה ממשיכים לקדם בנחישות את החקיקה להסדרת המשך ההשתמטות של החרדים משירות בצה"ל, כדי לרצות את החרדים ולהציל את הקואליציה. ההתראות של צה"ל שחסרים לו כ־12 אלף חיילים בכל שנה, רובם לתפקידי לחימה, ממשיכות ליפול על אוזניים אטומות.
כל זאת כשהצבא נמצא במשבר כוח אדם חריף, כשבאחרונה נחשף כי כ־600 אנשי קבע ביקשו להקדים את פרישתם מהצבא. ברקע לגל הפרישות עומדת שחיקה מתמשכת של נגדים וקצינים לצד הניסיונות של האוצר לקצץ בהטבות המוקנות להם ובתנאי העסקתם. בהודעותיהם על הסיכומים הקשורים לתקציב הביטחון משרדי האוצר והביטחון לא התייחסו למשבר הזה, אך הבהירו כי הצדדים סיכמו על חבילה של 725 מיליון שקל שתתפרס על תקופה של שלוש שנים לחיזוק מרכיבי הביטחון של המתנחלים בשטחים. מדובר בהרחבת המיגון, סלילת כבישים ונתיבים, הקמה של בסיסי צה"ל ברחבי הגדה ופרויקטים הקשורים להגנה על הגבול המזרחי.
