בדיקת כלכליסט
עד 26 אלף שקל למשפחה: עלות המסים הסמויים של סמוטריץ' כבר ניתנת לחישוב
הקפאת מדרגות מס ונקודות זיכוי והתייקרות דמי ביטוח לאומי מצטברים לנטל מס משמעותי שמוטל על הציבור. זאת כשהממשלה מתחמקת מקיצוץ בבזבוזים הפוליטיים, שרים מצהירים שאין העלאות מסים, והשחיקה השקטה מכניסה מיליארדים לקופת המדינה
בין שהממשלה תצליח לאשר תקציב ובין שלא, בין ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' יקדם את ריווח מדרגות המס ובין שלא, ב־2026 הציבור העובד ישלם הרבה יותר מס. זאת, בשל הצעדים שקבעה הממשלה במסגרת התקציב הקודם, שמכבידים את נטל המס על הציבור.
הצעד המרכזי בהם הוא צעד מתעתע במיוחד: הקפאת מדרגות מס הכנסה. מערכת המס בנויה כך שככל שההכנסה גבוהה יותר, שיעור המס שמשלמים על ההכנסה הנוספת גבוה יותר. לדוגמה, כיום עד לשכר של 7,010 שקל בחודש משלמים מס בשיעור 10%. על כל שקל נוסף עד לשכר של 10,060 שקל, שיעור המס עולה ל־14%, וכך הלאה.
מדי שנה מדרגות המס אמורות להתעדכן בהתאם לאינפלציה בשנה החולפת. לא מדובר בהטבה שהממשלה נותנת, אלא בדרך להבטיח שמערכת המס תותאם להכנסה הריאלית של משקי הבית. כשמקפיאים את המדרגות, בהנחה שהמשכורת לא השתנתה, אנחנו ממשיכים לשלם בדיוק את אותו המס ששילמנו, אבל מכיוון שהכסף שלנו שווה פחות, המס שאנחנו משלמים "מרגיש" יקר יותר. אבל קל יותר לפגוע בעדכון מס שרוב הציבור כלל לא מודע לו מאשר להעלות מסים ישירים.
במידה שהשכר כן עולה, אנחנו "נקפוץ" למדרגות מס גבוהות יותר, באופן שאינו פרופורציונלי לעלייה הריאלית בשכר. בשורה התחתונה, בכל תרחיש, נטל המס גדל. הממשלה החליטה לפני כשנה על הקפאת מדרגות המס לשלוש שנים, בין 2027-2025, במה שאמור לחסוך לה אחרי 2027 כ־8 מיליארד שקל בשנה. כלומר, ב־2025 מדרגות המס אמורות היו להתעדכן ב־3.2% (שיעור האינפלציה ב־2024), אך הן נותרו זהות למדרגות של 2024. המשמעות היא שמי שהרוויח השנה 15 אלף שקל בחודש שילם 339 שקל יותר בשנה. מי שהרוויח 30 אלף שקל שילם 1,366 שקל יותר.
2025 צפויה להסתיים עם אינפלציה של 2.7%, כך שמדרגות המס בשנה הבאה אמורות היו להתעדכן בהתאם, אך כאמור — הן הוקפאו. המשמעות היא שכעת מי שמרוויח 15 אלף שקל ישלם 635 שקל יותר ממה שאמור היה לשלם ללא הקפאת המדרגות, ומי שמרוויח 30 אלף שקל ישלם 2,556 שקל יותר.
אף שמדובר בהעלאת מסים לכל דבר - ציבורית המהלך נתפס, באופן שגוי, כמרוכך יותר, מה שהופך אותו לצעד מיסוי אטרקטיבי. כשסמוטריץ' הציג את תקציב 2025, הוא הדגיש שלא יהיו העלאות מסים, ולצד זאת הודיע על הקפאת מדרגות מס הכנסה. "אף אחד לא יקבל במספרים מוחלטים פחות, אבל יש פה שחיקה של ערך הכסף", הודה.
הרטוריקה של סמוטריץ' אכן ממחישה את העניין הרב שפוליטיקאים רואים בכלי של הקפאת מדרגות המס. קרן המטבע העולמית, אחד הארגונים הבינלאומיים הגדולים בעולם, כתבה לאור עליית האינפלציה בעולם לפני כשנתיים כי הקפאת מדרגות מס יכולה "להיראות כדרך נוחה מבחינה פוליטית להעלות מסים אמיתיים בהיחבא". הפעם היחידה והאחרונה מאז שנות השמונים שהצעד בוצע בישראל, מלבד בשנתיים האחרונות, היתה ב־2013.
בחודש שעבר הודיע כאמור סמוטריץ' על כך שבתקציב 2026, מדרגות המס ברמות מסוימות ירווחו. על פניו, הדבר המתבקש היה לעצור את הקפאת נקודות הזיכוי, אך מכיוון שמדובר בצעד מתעתע - שהציבור הרגיש מבלי לדעת שהוא מרגיש - סמוטריץ' יודע שלא יגרוף על כך הון פוליטי, ולכן מעדיף לבצע הפחתה ישירה של מסים. כלומר — כשפוגעים בציבור עושים זאת בדלת האחורית, וכשמיטיבים איתו עושים זאת באופן ישיר.
זוהי לא ההקפאה היחידה שהממשלה ביצעה: גם שוויין של נקודות הזיכוי ממס — כלי שמפחית את חבות המס בהתאם לקריטריונים שונים, כגון מספר ילדים וגילם, שירות צבאי, תואר אקדמי ומגורים בפריפריה — הוקפא מאז 2024. כלומר, השווי השנתי של כל נקודת זיכוי נותר 2,904 שקל, זאת בעוד שאמור היה לעלות בשנה הבאה ל־3,078 שקל, 174 שקל יותר לכל נקודה.
כל אזרח בישראל זכאי ללפחות 2.25 נקודות זיכוי, וכל אזרחית ל־2.75 נקודות. המשמעות היא שרווקה שכירה ששילמה בשל הקפאת הנקודות השנה 256 שקל יותר, תשלם בשנה הבאה 478 שקל יותר. גבר עם ילד בגיל שנה עד שנתיים שילם השנה 628 שקל יותר, וישלם בשנה הבאה 1,173 שקל יותר. אשה עם ילד בגיל שנה עד שנתיים וילד נוסף בגיל 5-4 שילמה השנה 907 שקל יותר, ותשלם בשנה הבאה 1,695 שקל יותר.
זה לא הסוף: במסגרת צעדי המיסוי, דמי ביטוח לאומי התייקרו לכל הפחות לשנים 2026-2025. הם מתחלקים לשניים: דמי ביטוח נמוכים שנגבים עד למדרגת שכר של 7,522 שקל, 60% מהשכר הממוצע ב־2024, ודמי ביטוח גבוהים שנגבים על השכר שמעל למדרגה זו. עד לשינוי הנוכחי, שכיר שילם 0.4% על שכר של 7,522 שקל, ו־7% על כל שקל נוסף (עד לתקרה של כ־49 אלף שקל). מעסיק שילם 3.55% במדרגה הנמוכה, ו־7.6% במדרגה הגבוהה, ועצמאי שילם 2.87% במדרגה הנמוכה, ו־12.83% במדרגה הגבוהה.
כעת, עד למדרגת השכר, דמי הביטוח לעובד עלו מ־0.4% ל־1.04%, כך שעובד שמרוויח לפחות 7,522 שקל בחודש ישלם 576 שקל יותר בשנה. דמי ביטוח לאומי שהמעסיק משלם יעלו מ־3.55% ל־4.51%, ובסך הכל מעסיק ישלם 866 שקל יותר בשנה. עצמאים סופגים את מלוא העלות הכוללת בסך 1.6%, שמתורגמת לתשלום של 1,444 שקל יותר בשנה.
אומנם כאן מדובר בהעלאת מסים ישירה, אך לצידה מתחבאת הקפאה נוספת שחלה ב־2025: אותה מדרגת שכר של 7,522 שקל אמורה להתעדכן בכל שנה בהתאם למדד (עד 2024 העדכון היה בהתאם לשכר הממוצע). כלומר, מדרגת השכר אמורה היתה לגדול כך שהיינו משלמים את דמי הביטוח הזולים יותר על חלק גדול יותר מהשכר. בשקלול צעד זה, שכיר שמרוויח מעל 7,750 שקל ישלם 751 שקל יותר בשנה לביטוח לאומי ביחס למה שאמור היה לשלם, ועצמאי ישלם יותר מכפול מזה: 1,689 שקל.
בשורה התחתונה הכואבת, גם אם צעדי מיסוי נדרשים בעת הזו בישראל, הממשלה לא רק בחרה בצעדים שלציבור יותר קשה להבחין בהם, אלא גם כשלה בהצבת דוגמה אישית דרך ויתור על כספים קואליציוניים וסגירת משרדים מיותרים. בינתיים, הציבור ימשיך לשלם על כך. בסך הכל, ב־2025 ו־2026 רווקה שכירה שמרוויחה 15 אלף שקל תשלם 3,210 שקל יותר מס מכפי שאמורה היתה לשלם. שכיר עם ילד בגיל שנה עד שנתיים שמרוויח 20 אלף שקל ישלם 6,236 שקל יותר, ועצמאית עם שני ילדים בגילים שנה עד שנתיים ו־5-4 שמרוויחה 30 אלף שקל תשלם כמעט 10,000 שקל יותר. כאמור, ערכן של מדרגות המס ונקודות הזיכוי ממס ייוותרו קפואים גם ב־2027, כך שנטל המס הריאלי יוסיף לגדול.
תחת הנחה שהאינפלציה ב־2026 תסתכם ב־2.2%, הרי שבשלוש שנות ההקפאה בין 2027-2025, שכיר עם ילד בגיל שנה עד שנתיים שמרוויח 20 אלף שקל ישלם כ־10,520 שקל יותר משהיה משלם אילו מדרגות המס, נקודות הזיכוי ודמי הביטוח הלאומי היו מתעדכנים מדי שנה כרגיל. עצמאית עם שני ילדים שמרוויחה 30 אלף שקל תשלם כ־15,810 שקל יותר. בהנחה שהשניים נשואים, משק הבית שלהם ישלם למעלה מ־26 אלף שקל נוספים בשלוש שנים בלבד.
