הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
בספטמבר 2023 חברת התרופות הדנית נובו נורדיסק היתה על גג העולם: זריקות ההרזיה המהפכניות שפיתחה, Ozempic ו־Wegovy, נהפכו ליותר מהצלחת ענק — הן נהיו תופעה תרבותית שכמותה לא ראה העולם מאז השקת הוויאגרה, חוללו מייקאוברים שומטי לסת בקרב סלבס כמו ליזו, אלון מאסק ואופרה ווינפרי, והפכו את נובו לחברה הגדולה ביותר באירופה, כשהיא עוקפת ענקיות כמו יוניליוור, נסטלה ו־LVMH. מניית החברה זינקה ב־500% בתוך חמש שנים, ושווייה נסק לכ־400 מיליארד דולר — יותר מהתמ"ג של דנמרק, המדינה שבה נולדה בדיוק 100 שנה קודם לכן.
אך מקץ פחות משנתיים האופוריה התחלפה בחששות וסימני שאלה. אומנם המכירות עדיין שוברות שיאים — אוזמפיק היא התרופה השלישית הכי נמכרת בעולם — אבל השוק האמריקאי מוצף בזיופים, זריקת Mounjaro של היריבה האמריקאית אלי לילי בדרך לעקוף אותה במכירות כבר בשבועות הקרובים, ותוכנית המכסים של טראמפ עלולה לפגוע באטרקטיביות שלה. ואם לא די בכל אלה, נובו גם מתעכבת בניסויים של תרופות הרזיה חדשות. התוצאה היא דרמה של ממש: המניה שלה נחתכה בכ־60% בתוך כשנה, מנכ"ל החברה הודח במאי, ושמועות על גל פיטורים מרחפות במסדרונות מטה החברה.
הסיכון הגדול בסיפור נובע מכך שההשלכות של תעשיית האוזמפיק מרחיקות לכת הרבה מעבר ליצרנית שלה. כלכלת דנמרק כולה נשענת בכבדות על שיגעון ההרזיה התורן: נובו מהווה 28% משוק המניות הדני; היא מעסיקה כ־30 אלף בני אדם במדינה; ואחת מכל חמש משרות חדשות שנפתחו במדינה אשתקד היו בחברה; כמעט לכל דני יש קרוב משפחה שעובד בה; וכ־70% מהצמיחה בתמ"ג של המדינה ב־2024 הגיעו מסקטור הפארמה שבו היא שולטת. הנתונים הללו, לצד פקיעת הפטנטים של התרופות הצפויה בתחילת העשור הבא, מעוררים את החשש הגדול: האם דנמרק תלך בעקבות פינלנד, המדינה שכלכלתה נשענה בכבדות על יצרנית הסלולר נוקיה ואז התרסקה כשהגיעה מהפכת הסמארטפונים?

מסוכרת ודיאטה למחלות לב
שגעת האוזמפיק החלה ב־2017, כשמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר את התרופה שנועדה במקור לטיפול בסוכרת — תחום ההתמחות של נובו, שאחראית לייצור כמחצית מהאינסולין בעולם. אלא שבמהרה תופעת הלוואי של התרופה משכה את כל הפוקוס: מחקרים הראו כי היא עוזרת להשיל כ־15% ממשקל הגוף בתוך כשנה וחצי, מה שגרם לרבים לעשות בה שימוש להרזיה ללא התוויה רפואית. נובו הפנימה את המסר, פיתחה תרופה נוספת, וויגובי, שנועדה לטיפול בהשמנת יתר — וב־2021 אישר ה־FDA גם אותה.
שתי התרופות מבוססות על החומר הפעיל Semaglutide, שגורם לגוף לחקות את פעילות הורמון השובע ולהאט את קצב ריקון המעיים. בהמשך התברר כי לסמגלוטייד יש עוד תופעות לוואי מבורכות: הוא יכול להפחית ב־20% את הסיכויים למחלות לב מסוכנות, ובהן התקפי לב, ולסייע בהפחתת שומן בכבד. בעקבות זאת ב־2024 וויגובי אושרה לטיפול גם להפחתת הסיכון לאי־ספיקת לב עבור אנשים עם השמנת יתר או סוכרת.
ההצלחה המטורפת של וויגובי ואוזמפיק הפכו את נובו לאוצר לאומי במולדתה. עד כמה? מנכ"ל קרן נובו נורדיסק ולשעבר ראש תחום המחקר והפיתוח בחברה, מדס קרוגסגארד תומסן, אמר בעבר שהוא נפגש "לעתים קרובות מאוד" עם שרים בממשלה כדי לתאם עמדות בנוגע לעתידה של דנמרק. לארס פרורגארד יורגנסן, המנכ"ל היוצא של החברה, מכהן כחבר מועצת המנהלים של הבנק המרכזי במדינה. ושרת החינוך והמחקר לשעבר, כריסטינה אגלונד, הצהירה ב־2023 כי הממשלה תבחן צעדים למשיכת סטודנטים בינלאומיים, לאחר שנובו התלוננה על מחסור. "כשיש לנובו מכשול, עלינו לבחון אותו", אמרה.
אבל אף נתון לא ממחיש את האחיזה האדירה של נובו בדנמרק כמו הסיפור של קלונבור (Kalundborg), עיירה בצפון האי זילנד, שבה בקושי 16 אלף תושבים — ומתחם הייצור הענקי של נובו. גודלו יותר ממחצית משטחו של הרובע הפיננסי של לונדון, ועובדים בו 4,400 אנשים. החברה משקיעה כעת 60 מיליארד קרונה דנית (יותר מ־9 מיליארד דולר) בהרחבת המתחם וביצירת 1,200 משרות חדשות בעיירה, שחוותה צניחה של שני שלישים בשיעור האבטלה מאז 2011.
וזה לא נגמר שם: לנובו ולקרן ההשקעות שלה יש שיתופי פעולה עם האוניברסיטה המקומית; הן מסייעות במימון של בניית תחנת רכבת, סלילת כביש מהיר לבירה והקמת מכללה לביוטכנולוגיה ומעבדת מחקר. המסים שהיא משלמת איפשרו לעירייה הפחתות ארנונה בעשור האחרון והשקעה ביוזמות כגון פארק נמל חדש. "לפני עשור מי שהגיע מקופנהגן כינה את העיירה נובוסיבירסק (משחק מילים שמלחים בין שם החברה לבירת סיביר), כי היא היתה אי שם בשום מקום", סיפר לבלומברג ראש העירייה מרטין דאם. "כיום קוראים לה נובו סיטי".
כלכלת האוזמפיק היא במידה רבה גם הסיפור של אורהוס, העיר השנייה בגודלה בדנמרק, ששוכנת על החוף המזרחי של חצי האי יוטלנד. "קחי 10 דקות לסיור בעיר הזו בגוגל מפות", אומר ל"מוסף כלכליסט" פרופ' הרמן מארק שוורץ מהמחלקה לפוליטיקה באוניברסיטת וירג'יניה, שחוקר כבר 30 שנה מדינות קטנות שכלכלתן תלויה באופן לא פרופורציונלי בחברה גדולה אחת. "מה שתראי שם זה מרכז עיר עתיק טיפוסי, ומסביבו ארכיטקטורה מודרנית מהממת. כל הבנייה החדשה הזו היא מכסף של נובו, באופן כזה או אחר. כשביקרתי בה לפני 30 שנה לא היה שם כלום, וכיום העיר עברה טרנספורמציה אדירה עם שורה של גורדי שחקים".
"נובו משקיעה בדנמרק יותר מכפי שהיא מחויבת", אומר העיתונאי הדני אולה קרון, פרשן כלכלי בערוץ TV2. הוא מסביר כי תושבי המדינה רואים בחברה מקור לגאווה לאומית לאור מעורבותה החברתית הגבוהה, עם הקמת מפעלים מחוץ לערים הגדולות וייצור משרות בשכר נאה גם לכוח אדם לא מיומן. "היא גם היצואנית הדנית הגדולה ביותר, מה שאומר שהיא משלמת מסים גבוהים שמחזקים את הכלכלה. נכון לעכשיו החברה צומחת בקצב של 15%-20% בשנה, שזה המון עבור חברה בגודל כזה, וככל הנראה זה יימשך כך עוד זמן".
יספרסן: "הכלכלה הדנית מגוונת ביותר, ויש בה סקטורים צומחים אחרים מלבד פארמה. אנחנו לא אחת ממדינות המפרץ הפרסי שרק יודעות לכרות נפט, כך שתמיד יהיה במה להשקיע בדנמרק"

2 צפייה בגלריה


המפעל של נובו בקלונבור. כ־70% מהצמיחה בתמ"ג של דנמרק ב־2024 הגיעו מסקטור הפארמה, שבו נובו שולטת
(צילום: Novo Nordisk)
100 מיליארד דולר נחתכו ביום
השמים מעל קלונבור החלו להתקדר ב־2022, כשיצרנית התרופות האמריקאית אלי לילי השיקה את מונג'רו, תרופה לסוכרת המבוססת על חומר פעיל אחר (Tirzepatide) ותורמת לירידה דרסטית במשקל — 40% יותר מוויגובי. אולם רק בשנה החולפת התחרות החלה ממש להשפיע על נובו. זה קרה בעקבות התרבות זיופי התרופות בשוק האמריקאי, ההתחזקות של מונג'רו וסירובה של מדיקייר, תוכנית ביטוח הבריאות הלאומי בארצות הברית, לסבסד את וויגובי ואוזמפיק לצורך ירידה במשקל בלבד, ללא התוויה נוספת (וויגובי מאושרת כאמור למניעת מחלות לב).
בדצמבר פרסמה נובו את תוצאות הניסוי הקליני בתרופת הרזיה חדשה בבליעה, CagriSema. החברה ציפתה להורדה של 25% ממשקל גופם של הנסיינים בתוך 68 שבועות, אך הניסויים הראו ירידה של 20% — תוצאות דומות לאלו שכבר מציעות התרופות הקיימות בשוק. ובמעמדה של נובו, שכשני שלישים מהכנסותיה מגיעים כיום מתרופות ההרזיה — לניסוי מאכזב יש השלכות דרמטיות: ביום פרסום התוצאות מניית החברה צללה ב־27%, שוויה נחתך ב־100 מיליארד דולר ושער הקרונה הדנית נחלש.
והצרות לא נגמרו שם. בינואר, רגע לפני כניסתו לבית הלבן, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חזר לדבר על סיפוח גרינלנד ואיים להטיל מכסים על דנמרק אם תעמוד בסירובה לדון בכך. המניה שוב צללה. מאז טראמפ הכריז על מדיניות המכסים העולמית שלו, שמאיימת להעמיק גם את פערי המחיר בין וויגובי ואוזמפיק לבין מונג'רו, ובמאי הודיעה נובו על פיטורי המנכ"ל יורגנסן, שכיהן בתפקיד מאז 2017, בשל "אתגרי השוק האחרונים וירידת מחיר המניה". מאז המניה רק המשיכה לצלול עוד ועוד.
"כשאוזמפיק יצאה לשוק היה נראה שנובו תשלוט בשוק תרופות ההרזיה לנצח", אומר אורי הרשקוביץ', אנליסט פארמה ותיק ומנהל קרן הגידור Bennu, שמתמחה בהשקעות פארמה וביוטק. "אבל אז הגיעה אלי לילי עם זריקה שבועית חזקה יותר ונטלה את ההובלה בשוק. וויגובי ואוזמפיק עדיין צומחות, אבל אלי לילי מיתנה את נתוני הצמיחה שלהן".
והתחרות, הוא מבהיר, רק תלך ותתגבר: "באפריל אלי לילי פרסמה נתונים מאוד מבטיחים לשלב 3 בניסוי קליני לתרופת הרזיה בבליעה (אבל כזו שהשפעתה גם פחות דרסטית מזו של הזריקה, ירידה של עד 15% ממשקל הגוף — ר"ד), ויש עוד ארבע תרופות אוראליות שנמצאות כרגע בשלב 3 וייכנסו לשוק בשנים 2030–2028".
אבל גם לנובו יש בקנה גם תרופת הרזיה בבליעה, Rybelsus, שתושק כבר בסוף השנה, עוד לפני זו של אלי לילי.
"התרופה הזו לא תחרותית משתי סיבות: יש לה תופעות לוואי בשכיחות גבוהה יחסית וכמות חומר הגלם הדרוש לה מהווה צוואר בקבוק לייצור המוני.
"נוסף על כך, יש בקנה כבר שתי זריקות חודשיות נגד השמנה (אחת מהן של אמג'ן האמריקאית) — כלומר פחות התעסקות לעומת הזריקה השבועית של נובו. ואלי לילי עובדת על עוד תרופה בהזרקה, Triple G, שהיא יותר חזקה אפילו מהמונג'רו (24% הפחתה של משקל הגוף ב־48 שבועות — ר"ד) ובטח ובטח מוויגובי.
"בשורה התחתונה נובו נמצאת היום במצב שאין לה שום תשובה לתחרות. היא ניצבת עם המוצרים שלה לבד כשכל הדברים הרבים האלה עומדים להיכנס לשוק. אלה חדשות רעות".
מה החדשות הטובות?
"שזה לא המצב של טבע, שהיתה חייבת לפטר אלפי עובדים לאחר שפקע הפטנט שלה על קופקסון. נובו פשוט תצמח פחות. ולכן אני לא רואה פאניקה שצריך להיכנס אליה ברמת הכלכלה הדנית".
אז היא לא טבע. מה לגבי נוקיה?
"נוקיה נמעכה בשעתו, אבל הרווחים של נובו לא הולכים להתרסק באותה מידה. בינתיים".
מה זה בינתיים?
"הגנת הפטנט על וויגובי תפוג בתחילת העשור הבא. וזה הולך להיות אתגר מאוד רציני. לנובו אין כמעט צ'אנס להביא משהו שיחליף את וויגובי, והיא די נחה על זרי הדפנה. הניהול לא טוב. תסתכלי על אלי לילי — היא כבר חושבת על היום שאחרי פקיעת הפטנט של מונג'רו באמצע העשור הבא ומבצעת כמות מטורפת של רכישות של טכנולוגיות ומוצרים שיבטיחו לה אריכות ימים. מולם נובו נראית דרדל'ה, לא עושה רכישות משמעותיות מלבד נגיעה קטנה פה ושם.
"השיתוק שהחברה נקלעה אליו הוא הסיבה הראשונה שבגינה המנכ"ל הלך הביתה, לדעתי. צריך להבין שמונג'רו התחילה שלב 2 תשע שנים אחרי שאוזמפיק התחיל שלב 2. כלומר, לנובו היה פור של תשע שנים על אלי לילי, ובכל זאת היא פירקה לה את הצורה. זה אומר דרשני".
הרשקוביץ': "הגנת הפטנט של וויגובי תפוג בתחילת העשור הבא, ואין כמעט צ'אנס שיימצא תחליף. נובו נחה על זרי הדפנה לעומת אלי לילי, שיצאה למסע רכש מטורף בשביל היום שאחרי"
2 צפייה בגלריה


המנכ"ל המפוטר יורגנסן. "השיתוק שהחברה נקלעה אליו הוא הסיבה הראשונה לפיטורים", אומר הרשקוביץ'. "לנובו היה פור של תשע שנים על אלי לילי, ובכל זאת היא פירקה לה את הצורה"
(צילום: Carsten Snejbjerg/Bloomerg)
"טבעי שהמשקיעים כועסים"
למרות הדאגות הלא מעטות, בדנמרק עצמה ניכר ביטחון בחוסן של הכלכלה הלאומית בכלל, ושל נובו בפרט. "כשהייתי צעיר מאוד, לפני 45 שנה, דיברו כל הזמן על הידרדרות חמורה של הכלכלה הדנית, אז היינו רצים לבנקים האמריקאיים כדי ללוות כסף ולממן את מדינת הרווחה שלנו", מספר קרון. "אבל כיום זה כבר לא המצב. יש לנו עודף תקציבי במובנים רבים ואנחנו נמנים עם שלוש הכלכלות המובילות באירופה".
מה מבטיח את החוסן של הכלכלה הדנית?
"יש לה מנועי צמיחה שונים, לא רק פארמה. יש לנו גם חברות חזקות כגון יצרנית הבירה קרלסברג ויצרנית טורבינות הרוח הגדולה בעולם וסטאס. יש גם חברות תרופות חזקות מאוד, מלבד נובו, וגם חברות קטנות ובינוניות שמצטיינות בתחומים שלהן ויודעות להסתגל ולהתאים את עצמן לכל תרחיש. כך שאם דבר אחד לא עובד, משהו אחר יעבוד.
"אם תסתכלו על נתוני הייצוא של דנמרק במחצית הראשונה של השנה, תראו שהיו חברות אחרות שהצליחו יותר מחברות התרופות, כך שעדיין יש לנו צמיחה בסדר גודל סביר. וכעת גם נראה שחברות התרופות חוזרות למסלול, אולי משום שהשוק נרגע מההלם של איומי המכסים של טראמפ".
ומה יקרה כשהפטנטים של וויגובי ואזמפיק יפוגו? "קשה לדעת", אומר קלאוס הנריק ג'והנסן, מייסד ומנכ"ל קרן ההשקעות הדנית Global Health Invest ולשעבר מנהל השקעות בכיר בתחום הפארמה בדאנסקה בנק. "ברור שתהיה ירידה מסוימת בהכנסות, אבל נובו משקיעה מאוד בפיתוח תרכובות חדשות, ויש לה תרופות בקנה שהיא מפתחת ויבואו לידי ביטוי בעתיד".
אבל סמגלוטייד הוא חד־פעמי. תיתכן עוד הצלחה כזו?
"יכול להיות. זו באמת היתה הצלחה יוצאת דופן, אבל נובו, כמו חברות אחרות שעברו תהליכי שינוי דומים, מנהלת את זה באופן אקטיבי. גם אלי לילי וגם נובו יתחרו קשה מאוד בשוק ההרזיה, ולהערכתי השוק הזה יתפצל לתתי־תחומים לפי אינדיקציות רפואיות: כליות, לב, קוגניציה ועוד. כך שלכל קבוצת חולים יתאימו תרופות שונות מבחינת אופן נטילה, תופעות לוואי, שיעורי הירידה במשקל וכו'".
מי תגיע לקו הסיום ראשונה?
"כדי לפתוח את השוק למיליונים נוספים בשוק הגלובלי, המחירים של כל החברות חייבים לרדת, לכן חשוב מאוד שהן יטפלו גם בהיבט הייצור — כי החברה שתוכל לייצר בעלות נמוכה תהיה זו שתוביל".
"המצוקה של נובו מאוד זמנית", מוסיף היזם הישראלי־הדני אריק (אריאל) רימון מזיג. "הקרן שלה משקיעה במחקר ופיתוח בדנמרק ובעולם כולו (קרן נובו, שנאמדת ב־167 מיליארד דולר, היא גם הקרן הפילנתרופית הגדולה בעולם, יותר מקרן ביל ומלינדה גייטס — ר"ד), ויש לה בפייפליין כמה תרופות חדשות ומבטיחות", הוא אומר. ואכן בשנתיים האחרונות החברה רכשה את Cardior הגרמנית ב־1.1 מיליארד דולר, שמפתחת תרופות קרדיולוגיות, ואת Inversago הקנדית, שפועלת בתחום ההרזיה, בסכום דומה.
גם ההיסטוריון והעיתונאי הדני נילס יספרסן, עורך העיתון הסוציאל־דמוקרטי "Netavisen Pio" שותף לאופטימיות. "יש הרבה משקיעים כועסים עכשיו, וזה טבעי", הוא אומר. "האסטרטגיה של נובו תמיד היתה לתקשר את מצבה באופן מצומצם, לא לומר הרבה ורק לתת תחושה כללית של איתנות. היא חוטפת על זה הרבה ביקורת, אבל יש גם מי שאומר — יש לה מוצר מעולה, וזה שוק עצום שרק יגדל כשאופן נטילת התרופה יתרחב מזריקות לבליעה, אז יש מספיק מקום לכולם, גם בשביל אלי לילי".
אתם לא מפחדים מתרחיש נוקיה?
"כולם בדנמרק מכירים את הסיפור של נוקיה, אבל כהיסטוריון אני סבור שהוא נופח מעבר לכל פרופורציה, כי בטווח הארוך הקריסה של נוקיה היא הותירה אחריה הרבה תשתיות וכוח אדם מיומן שחברות פיניות אחרות מינפו לטובתן. נוסף על כך, אף שהכלכלה חטפה מכה, היא מעולם לא נפלה לרמות של טרום עידן־נוקיה.
"וחשוב להדגיש שיש גם הבדלים בין דנמרק כיום לפינלנד של אז: יש עוד חברות פארמה בדנמרק מלבד נובו, וגם לנובו יש עוד מוצרים מלבד וויגובי ואוזמפיק. אני לא מזלזל בהשפעתה על המדינה, אבל אנחנו לא אחת ממדינות המפרץ הפרסי שמייצרת רק נפט, עם תשתית חסרת תועלת שלא יכולה לשמש לשום דבר מלבד כריית נפט. הכלכלה הדנית מגוונת ביותר, ויש בה סקטורים צומחים אחרים שמתחרים בתעשיית הפארמה בהשקעות. יהיה במה להשקיע בדנמרק גם אם תעשיית הפארמה לא תהיה כל כך מובילה".
שוורץ: "כחצי מהשקעות המחקר בדנמרק הוא בפארמה. אין לה עוד מנוע צמיחה ברור. לכן פגיעה בנובו עלולה להאט את הצמיחה, מה שעלול לפגוע באיכות החיים ולעורר מתח חברתי"
העתיד: פארמה ב־AI
אז מה יעלה בגורלה של הכלכלה הדנית אם נובו תמשיך לאבד את נתח השוק על תרופות ההרזיה? לפי פרופ' שוורץ, "ישנו סיכון ל'רגע נוקיה' בדנמרק, אבל האיום היותר סביר הוא שדנמרק תגיע למצב של גרמניה — גם שם יש ענקיות גלובליות כמו פולקסווגן, שמתחתיהן פרושה שכבה של חברות קטנות ובינוניות. ולמרות המומחיות והטכנולוגיה הגבוהה שיש לחברות האלה, שיעורי הצמיחה בגרמניה נמוכים ורמת החיים הולכת נשחקת".
למה זו הסכנה היותר מוחשית בדנמרק?
"משום שכחצי מהשקעות המחקר והפיתוח במדינה הוא בפארמה, כשמתוך זה יותר ממחצית היא של נובו נורדיסק. מלבד תעשיית הפארמה, אין לדנמרק מנוע צמיחה ברור בתוך הכלכלה או בייצוא. ומכיוון שהיא גם חלק מהאיחוד האירופי, היא קשורה גם לכלכלה יבשתית שצומחת לאט. המשמעות של כל זה היא שפגיעה בנובו עלולה להביא לצמיחה מתחת לממוצע, ובמשך כמה שנים האפקט יהיה מורגש".
איך תיראה רמת צמיחה נמוכה בדנמרק?
"אם נובו תהפוך לחברה ממוצעת עם שיעורי רווחיות ממוצעים, הכלכלה הדנית תחזור לצמוח בקצב של 1.5% לשנה, ובתוך 15 שנה ייווצר שוב פער של 20% בתמ"ג לנפש מול ארצות הברית. וזה כבר יתחיל להיות בעייתי, כי זה כבר יפגע ביכולת של הדני הממוצע לממן את רמת החיים הנוכחית שלו, וגם עלול להביא לקיצוצים במקומות יותר מכאיבים, כמו מערכת הבריאות".
תסביר.
"הממשלה הדנית קבעה תקרת הוצאות למערכת הבריאות בשבע השנים האחרונות. השכר של עובדי מערכת הבריאות כמעט שלא עלה, והתוצאה היא מחסור עצום באחיות, כי הן מסתכלות על העולם ואומרות: 'בשביל אותה רמת הכשרה אני יכולה להיות רופאה ולהרוויח יותר או לעבוד במשהו אחר באותה רמת שכר ועם פחות לחץ'. המצב הזה גורם לחוסר שביעות רצון ציבורית, ואז מתעוררות הבעיות שרואים בכל מדינות המערב מאז 2008, כמו שנאת מהגרים".
איך זה קשור?
"קחי למשל את הכלכלה האמריקאית. בשנים 1992–2007 היא התאפיינה בצמיחה מהירה מאוד, מה שברמת הפרט התבטא, למשל, בכך שגבר לבן בלי תואר אקדמי היה יכול להקים עסק לגינון ולא לעבוד בו בעצמו, אלא לשכור מהגרים שיעשו את העבודה, בעוד הוא רק יפקח עליהם. כך כולם היו מרוצים: למהגרים היתה הכנסה, הלבנים שיפרו הכנסות ומעמד, והחיים היו טובים יותר. אבל אחרי 2008, כשקצב הצמיחה ירד ב־1% לשנה ביחס לשנים עברו, הלבנים חזרו להיות בתחרות על משרות עם המהגרים, ואלה היו מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר, כי הוא עדיין גבוה יותר ממה שהם מקבלים במקסיקו, הונדורס או גואטמלה. ואז המקומיים התחילו להתרגז על נוכחות המהגרים. וזה קורה בכל עבודות הכפיים — צביעה, גגות, בניית קירות גבס. לכן גם מצב כזה, שבו קצב השחיקה לא נעצר, אלא רק נשחק, יוצר בעיות חברתיות. ובדנמרק יש כבר תגובת נגד חריפה למהגרים שהתגברה ב־20 השנה האחרונות, מה שרק מסבך יותר את העניינים פוליטית".
מה הממשלה הדנית יכולה לעשות?
"היא כבר עושה את מה שהיא יכולה לעשות, שזה להאיץ תהליכים. בטווח הקצר, היא מאיצה את כל מה שנובו צריכה. לדוגמה, הדנים לא אוהבים כבישים מהירים ולא אוהבים שאנשים נוסעים ברכב פרטי. כל מערכת התחבורה שלהם בנויה כדי להרתיע משימוש ברכב. אבל עכשיו דנמרק בונה כביש מהיר עצום למתקן הייצור החדש של נובו בקלונבור".
ובטווח הארוך?
"בטווח הארוך, דנמרק פועלת למינוף המידע מהביו־בנק שלהם (מאגר שהוקם במימון קרן נובו, ובו מאוחסנות 25 מיליון דגימות ביולוגיות מכל אזרח דני שעבר במערכת הבריאות — ר"ד) — זה אוצר עצום של נתונים שיאפשר להם לפתח תרופות בהתאמה אישית על בסיס בינה מלאכותית. היא גם תומכת במיזם הבינה המלאכותית של נובו עם אנבידיה, כי היא מבינה ששם נמצא הכסף".
היחסים הקרובים בין בכירי נובו לבין השלטון הדני לא תורמים לפיזור הסיכונים בכלכלה הדנית.
"נכון. בדנמרק יש אליטה מאוד מובחנת. בניגוד לארצות הברית שבה יש כמה רשתות אליטה שונות, בדנמרק כולם מכירים את כולם, ולבכירי נובו יש את ראשת הממשלה בחיוג מהיר. אבל השאלה היא איפה הדנים עוד יכולים לשים את הביצים שלהם, כי שוב, כל יתר הסקטורים צומחים באיטיות.
"מכיוון שהכסף מרחיב את מעגל החוקרים, גם בתרחיש הגרוע שבו נובו קורסת, החוקרים יישארו וימשכו השקעות זרות. ראינו את זה כשנוקיה קרסה, ואחריה קמו הרבה מאוד חברות טכנולוגיה קטנות שהפכו לקבלניות משנה של חברות אמריקאיות ואירופאיות. זה קרה גם כשקרסה רים, החברה־האם של בלאקברי, ואז מטרופוליטן ווטרלו שבו פעלה הפך למקום עם הכי הרבה סטארט־אפים לראש בעולם. ולכן גם בתרחיש הגרוע ביותר, השקעות זרות ייכנסו וישמרו על התעסוקה וזה דבר טוב. הסכנה מתעוררת אם את מאבדת את היכולת לייצר את החברות הגדולות המקומיות שלך — שזה גם העניין בישראל, מפני שאנשים עוזבים כדי לעבוד בעמק הסיליקון".
ומה לגבי נובו עצמה? אתה אופטימי לגבי עתידה ביום שאחרי פקיעת הפטנטים שלה?
"כן. השותפות שלה עם אנבידיה לצורך מחקר מונחה בינה מלאכותית מתמקדת בדיוק בסוגי התרופות שהיא רוצה לפתח. ההייפ הגדול סביב בינה מלאכותית נוגע בעיקר למודלים גדולים לשפה, אבל העניין האמיתי, החשוב באמת, הוא השימוש במודלים כמו AlphaFold של גוגל, כדי להבין את מבנה החלבונים. וברגע שמבינים אותו, אפשר גם לבנות את אותם חלבונים או מולקולות בעזרת טכנולוגיות עריכה גנטית. וזה המקום שבו מגיע שאפו לנובו — כי היא מבינה שהמודלים הישנים של גילוי תרופות כבר לא יעבדו, ובעתיד יהיה מדובר בגילוי מדויק בהרבה. במובן הזה היא נמצאת בעמדה טובה יותר מחברות פארמה אחרות כדי להתמודד עם המהפכה הזאת".
