דיווחים על רצון של האיראנים להגיע להסכם הפילו את הנפט
ביום שישי זינקו מחירי הנפט על רקע התקיפות הישראליות באיראן, אך אתמול לאחר הדיווחים כי איראן מעוניינת להגיע להסכם המחירים ירדו. אנליסטים: אספקת הנפט מהמפרץ הפרסי נותרה ללא שינוי וכך זה כנראה יישאר בזמן הקרוב
החשש העולמי מזינוק במחירי הנפט ושיבושים נוספים בתעשייה לא התממש אתמול, ביום המסחר השני מאז החלה המתקפה הישראלית נגד איראן ביום חמישי בלילה בשבוע שעבר. לאחר הירידות המתונות בתחילת יום המסחר אתמול באסיה, מחירי הנפט ירדו בשיעור חד יותר לאחר שהתפרסם דיווח בוול סטריט ג'ורנל שאיראן מעוניינת להגיע להסכם לסיום המלחמה, ופנתה לשם כך למתווכות. מחיר נפט מסוג ברנט ירד ב־3.4% למחיר של 71.70 דולר לחבית, ובכך מחק קרוב למחצית מהעלייה של יום שישי. בו בזמן, הדיווח הוביל לעליות בשוקי ההון.
לטענת אנליסטים, הסיבה לכך שתרחישי האימה לא יצאו לפועל היא שבשלב זה טרם הורגשה השפעה ממשית על יצוא נפט וגז מהמזרח התיכון דרך מצרי הורמוז. "האספקה מהמפרץ הפרסי נותרה ללא שינוי, וכך זה קרוב לוודאי יישאר בזמן הקרוב", אמר ל"פייננשל טיימס" חורחה מונטפיוקה מ־Onyx Capital. "הכל תלוי באופן שבו העימות ישפיע על תזרימי הנפט", הוסיף הארי צילינגיריאן, מנהל המחקר בחברה. "עד כה תפוקת הייצור ותפוקת היצוא לא הושפעו, ולא נראה ניסיון מצד האיראנים לפגוע באספקת הנפט העולמית".
"העימות יישאר תחת שליטה"
גם שוקי ההון בעולם הגיבו באיפוק אתמול — המניות עלו והתשואות על אג"ח נותרו ללא שינוי. הסיבה העיקרית לכך היא ההערכה בקרב משקיעי האג"ח כי ההשפעה הכלכלית של המלחמה לא תצא משליטה, זאת בהנחה שלא יהיו הסלמות נוספות. "לפי הנחת הבסיס שלנו, העימות יישאר תחת שליטה, וכך גם מחירי הנפט", אמר מארק דאודינג מחברת ניהול הנכסים RBC בלו ביי. עם זאת, הוא הוסיף כי יש סיכון של 10% להסלמה גדולה יותר, שתדחף את מחירי הנפט ל־150 דולר לחבית, מה שיוסיף לאינפלציה ויאט את הצמיחה.
ההתמקדות במחירי הנפט נובעת, בין השאר, מכך שהאזור אחראי לשליש מייצור הנפט העולמי, ומהיעדר פתרון דיפלומטי באופק. לכן יש גם מי שמזהיר כי הפגיעה תורגש בהמשך. "הסבירות להשפעה ממשית על ההיצע אינה זניחה", אמרו בחברת המחקר אנרג'י אספקטס.
איראן היא בעלת תפקיד מרכזי בתעשיית הנפט העולמית, זאת מפני שהיא יצרנית הנפט השלישית בגודלה בקרב החברות באופ"ק, ובשל הקרבה הפיזית שלה ליצרניות מרכזיות נוספות.
איראן היא גם שחקנית מהותית בתעשיית הגז ומחזיקה בעתודות הגז הטבעי השניות הגדולות בעולם. היא מייצרת כ־3.3 מיליון חביות ביום ומייצאת יותר מ־2 מיליון חביות ביום של נפט ודלק. י
תרה מכך, היא שולטת במצרי הורמוז, שהם בין המעברים המרכזיים למשלוחי אנרגיה עולמיים עם כ־20 מיליון חביות של נפט ומוצרי נפט שעוברים דרכם ביום, וכן 20% מאספקת הגז הטבעי הנוזלי העולמית.
איום בסגירת מצרי הורמוז
בתעשיית הנפט ובשוקי ההון עוקבים מקרוב אחר הנעשה, מחשש שאיראן תחליט לסגור את מצרי הורמוז לתנועה, ובכך תוביל למחסור עולמי בנפט, שבתורו יוביל לעליות מחירים ולחזרת האינפלציה. "מחירי נפט גבוהים יותר יחריפו את זעזוע הסטגפלציה המתמשך, שנובע מהמכסים והגבלות ההגירה בארה"ב", אמר ל"ניו יורק טיימס" טורסטן סלוק, כלכלן ראשי באפולו גלובל מנג'מנט.
החשש הזה הועצם ביום שישי כשבכיר במשמרות המהפכה איים בסגירת המצרים, אך בשלב זה נראה שאיראן לא תממש את האיומים, בין השאר מפני שפעולה מסוג זה תפגע גם ביצוא הנפט שלה בתקופה רגישה מבחינת כלכלית. ייצור הנפט מהווה מקור קריטי של דלק מקומי והכנסות מיצוא, בעוד המדינה נמצאת בתוך משבר כלכלי עמוק.
בינתיים מצרי הורמוז פועלים כרגיל, אך בחברות הספנות כבר שוקלים חלופות. ביום שישי הודיעה חברת מכליות הנפט הציבורית הגדולה בעולם, פרונטליין, כי לא תסכים לחתום על חוזים חדשים שיחייבו אותה לעבור דרך מצרי הורמוז. מנכ"ל החברה לארס בארסטאד אמר ל"פייננשל טיימס" כי להערכתו, איראן לא תנקוט צעד קיצוני של סגירת מצרי הורמוז. "אין להם שום אינטרס לשבש את הפעילות של הקופה הפיננסית שלהם".
הסיכונים המוגברים עלולים גם לייקר את פרמיות הביטוח של מכליות הנפט ולפגוע בשולי הרווח של בתי הזיקוק, בעיקר באסיה.
אתמול דיווחה יחידת הסחר הימי של בריטניה (UKMT)O על רמות גבוהות של "שיבושים אלקטרוניים" שהשפיעו על היכולת של ספינות לדווח את המיקום שלהן במפרץ הפרסי ובהורמוז. הלחץ לגבי מחירי הנפט נובע גם מהתקיפות נגד מתקני הנפט באיראן.
בינתיים אין, כאמור, השפעה על אספקת הנפט העולמית, אולם ההתקפות הללו "פותחות את הדלת למניפולציות פסיכולוגיות ואיומים", אמר לוול סטריט ג'ורנל הומיון פאלקשני, אנליסט נפט בחברת הסחורות Kpler.
